העמק שאלה על שאילתות דרב אחאי גאון· רבי נפתלי צבי יהודה ברלין [הנצי"ב]
שאילתא קסז · פירוש יד
אבל מי שיש בידו חה"ש בעונותיו כו'. למדנו רבינו דחומר חה"ש הוא דוקא בצרוף עונות אחרים והכי אזיל סוגי' דגמ' בקידושין ד' מ' אין מקיפין בחה"ש מאי אין מקיפין כו' מר ברי' דרבינא א' לומר שאם היתה שקולה מכרעת הרי דמיירי בצרוף עוד עונות. והכי דייק עוד ביומא שם דבכולהי תני עבר על עשה כו' עבר על מצות ל"ת כו' עבר על ח"כ כו' וכאן שינה בלשון ותני אבל מי שיש בידו חה"ש כו'. אלא ע"כ ה"ק דבהמון חרצבות פשעים יש בידו גם עון זה וכעין זה אי' ברה"ש די"ז לענין חומר פשעים שבגוף ע"ש. ובתענית די"א מפרש בחומר עון חה"ש דנ"ל מדכתיב אם יכופר לכם העון הזה עד תמותון ע"כ מדת בינונים היינו מחצה עונות מחצה זכיות כדאי' בסוגי' דרה"ש שם. הרי דמיירי שיש בידם עוד עונות והכי דייק קרא העון הזה מכלל דאיכא אחריתי כדאי' בתענית ד"ח עה"פ ונצומה ונבקשה על זאת מכלל דאיכא אחריתי. ויש להוכיח עוד מהא דאי' ביומא שם ה"ד חה"ש ולכאורה מאי שקיל וטרי טובא בזה הא פי' כמשמעו שעושה עבירה ברבים. אלא משום דא"כ למאי דייק התנא אבל מי שיש בידו חה"ש ללמד שיש בידו עוד עונות. הא עבירה זו שעושה ברבים היא עון בפ"ע גם בלי חה"ש מש"ה מפרש הש"ס באופן שהוא חה"ש לחוד בלי שום עון דוק ותשכח בכל האוקימתות. והכי ג"כ לשון הרמב"ם במכתב הנקרא אגרת השמד בזה"ל והעון הזה בין יתר העונות אין יוה"כ מכפר כו'. ודע דהרמב"ן ז"ל בנימוקי תורה פ' אחרי כ' דבכל ח"כ שבתורה אינו מגיע להם עונש החמור של אבידת הנפש אלא בצרוף עונות ע"ש. אבל דבריו הק' אין נראה לעקם את המקרא דכתיב וכל הנפש אשר תעשה כל מלאכה וגו' והאבדתי את הנפש ההיא. דמשמע אפי' צדיק גמור. ועוד יש להקשות ע"ז הרבה ומבואר יפה בס"ד בספרי פ' שלח פי' ו'. אבל כ"ז בח"כ ועונשים המבוארים בתורה ומקרא מלא דבר הכתוב שחייב כרת אלא אין כל הכריתות שוין כמש"כ שם בס"ד. אבל מיהא למדנו דבמה שאינו מפורש כ"כ כמו חומר דחה"ש ודאי י"ל כמש"כ הרמב"ן ז"ל דעיקר עונש החמור אינו אלא בצרוף עונות כמש"כ רבינו.