אור ברסלב

העמק שאלה על שאילתות דרב אחאי גאון· רבי נפתלי צבי יהודה ברלין [הנצי"ב]

שאילתא קסז · פירוש יא

פירוש י

ת"ר תענו וגו'. ואע"ג דרבינו פסק כדרשה דת"כ דנ"ל מהאי קרא תוספת. מכ"מ תרווייהו דרשי נ"ל מהאי קרא. וכבר האריכו בזה נושאי כלי הרמב"ם ה' ש"ע פ"א. וע' לח"מ שהביא דהרמב"ם בה' נדרים פ"ג פסק שהוא מה"ת ודרשה גמורה היא. ומכ"מ הביא דרשה דתוספת יוה"כ לענוי מה"ת מהאי קרא דתשעה לחודש בערב וכן הכריח המג"א סי' תק"ע סק"ט דדרשה גמורה מה"ת ולא אסמכתא. אלא מש"כ המג"א דהלכה כר"ע ברה"ש ד"ט דתוספת נ"ל מבחריש ובקציר תשבות ליתא. דהלכה כר' ישמעאל דתוספת שביעית הל"מ כדאי' פ"א דמ"ק. וא"כ ע"כ תוספת יוה"כ מהאי דועניתם נ"ל. ומכ"מ אפשר דשני הדרשות מה"ת. דלתוספת לחוד סגי אי כתיב ועניתם את נפשותיכם מערב עד ערב. להכי כתיב בתשעה לחודש לכדר"ח בר רב מדפתי. ואע"ג דבת"כ אי' אי בערב יכול משתחשך ת"ל בתשעה לחודש הא כיצד מתחיל ומתענ' מבע"י הרי דנ"ל תוספת מהא דכתיב בתשעה לחודש. הא ל"ק דודאי אפשר לומר דתנא דחייא ב"ר ס"ל דבלא בתשעה לחודש ג"כ למדנו דין תוספת. ויש להסביר עוד דתלי' במחלוק' רבי וחכמים בערכין די"ח לענין מיום הראשון עד יום השביעי. דרבי סבר מיום הראשון וראשון בכלל וחכמים ס"ל דמיום הראשון ולא יום הראשון בכלל. ה"נ לרבי ע"כ מערב וערב בכלל ולא איצטריך אלא לערב של תשיעי דאי של עשירי הרי הוא יום עשירי. אלא מערב של תשיעי והוא סוף תשיעי והיינו תוספת ובתשעה לחודש מיותר אתי לחייא ב"ר מדפתי וחכמים ס"ל דמערב לא משמע ערב כלל. ואיצטריך תשעה לחודש לרבות תוספת. ועוד י"ל בא"א. עכ"פ שני הדרשות אמתים ומה"ת:

תוכן העניינים

העמק שאלה על שאילתות דרב אחאי גאון

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה