העמק שאלה על שאילתות דרב אחאי גאון· רבי נפתלי צבי יהודה ברלין [הנצי"ב]
שאילתא קסו · פירוש ג
דכתיב לקדשו. פי' ודרשינן בספרי פ' פנחס דכ"מ שנאמר מקרא קודש ארעהו במאכל ומשתה כו'. וה"נ לקדשו משמע הכי. והכי מבואר בפסיקתא רבתי פ' כ"ג לקדשו במה אתה מקדשו במאכל ובמשתה ובכסות נקיה. וא"כ דרשינן זכור את יום השבת בשעת קידוש שבת הוא מאכל ומשתה. ומש"ה מקדשין על הפת ג"כ. והיינו שהביא רבינו דכתיב לקדשו על הא שאמר דמקדשין אריפתא. ולדעת רבינו ז"ל יש להבין איך ידרוש האי לקדשו דכתיב גבי שמור שאינו אלא ל"ת ואיסור מלאכה. ופירשתי יפה לעיל שאילת' א' אות א' בס"ד. והא דדריש רבינו בסי' נ"ד הא דכתב ביו"ט מקרא קודש זה קידוש היום הרי דמקרא קודש אינו במשמע מאכל ומשתה. כבר ביארתי שם בס"ד אות כ"א שאינו אלא מג"ש. איברא כ"ז לדעת ש"ס דילן דנ"ל קידוש היום מדכתיב זכור. וא"כ מפרשינן לקדשו שיהא הזכירה בשעת עונג שבת והוא הסעודה. אבל לדעת המכילתא שהבאתי שם אות א' דנ"ל עיקר קידוש היום מדכתיב לקדשו. ומדכתיב כי קודש היא לכם וחכמים קבעי עה"י כמו שארי ברכות הטעונים כוס. א"כ לא נזכר היתר קידוש על הפת וכדעת ר"ת שאין מקדשין אפת כמו כל שירות ותשבחות. ועוד יש נ"מ בין ש"ס דילן לדעת המכילתא ופירשתי שם בס"ד אות א' וכ"א כי שם מקומו: