העמק שאלה על שאילתות דרב אחאי גאון· רבי נפתלי צבי יהודה ברלין [הנצי"ב]
שאילתא קסה · פירוש ד
מאי נ"מ למכור ס"ת. בגמ' אי' נ"מ למכור ס"ת. וכתבו התוס' כלומר להאי מילתא נמי נ"מ. ולא גרסינן מאי נ"מ דהא טובא נ"מ כדקאמר בהדיא אין לו בנים נושא אשה בת בנים יש לו בנים נושא דלאו ב"ב ועוד אומר ר"י דמצי למימר דאפי' יש לו בנים לעולם מצוה לישא אשה ב"ב. אלא מודי היכא דצריך למכור ס"ת בשביל ב"ב כו'. פי' ולפי זה ניחא הנוס' למאי נ"מ. וזה תלי' בנוס' הש"ס להלן ד' ס"ב ב' אי גרסינן מתניתין דלא כר' יהושע דתני' רי"א נשא אשה כו' או לא והרי"ף כ' הא דשמואל ודר"י. וכתבו הבעל המאור והרא"ש ז"ל דס"ל להרי"ף ז"ל דלר' יהושע אין מוכרין ס"ת בשביל ב"ב כיון דמדרבנן הוא. ומש"ה כ' הרי"ף והא מילתא דרבנן הוא וא"כ מתניתין אפשר לומר דאתי כר"י. ונ"מ למכור ס"ת ולא גריס מתניתין דלא כר"י. וא"כ ע"כ הנוס' בדף ס"א ונ"מ למכור ס"ת ר"ל כיון דהלכה כר"י אין נ"מ אלא למכור ספר תורה. אבל לרבנן נ"מ בל"ז ג"כ כמש"כ התוס' ומש"ה א"א לגרוס מאי נ"מ דמתניתין אתי לכ"ע אפי' לרבנן ויש נ"מ טובא אלא דקיי"ל כר"י. אבל רבינו ס"ל דלר"י מוכרין ס"ת כמש"כ בפי' בפ' נח שאי' ה' והיינו דלטעמי' קאי דלר"י הוא ספק ככל ספיקי תורה ואסמכוה אד"ק וא"כ מוכרין ס"ת בשביל זה וכ"ש לפי שיטת רבינו שכתבנו לעיל שאילתא פ"ו דכהרשב"א ס"ל דספק מה"ת מדאורייתא להחמיר. ורבנן מודו ג"כ דמדרבנן ראוי לישא אשה ב"ב כדי לקיים נפש אחת מישראל. וא"כ שפיר גרסינן למאי נ"מ כמש"כ התוס' בשם ר"י. דכ"ע מודו דיש לישא אשה ב"ב ואין נ"מ לרבנן אלא למכור ס"ת. ולר"י אין נ"מ גם בזה וגריס מתניתין דלא כר"י ואנן דקיי"ל כר"י כמבואר בשלהי שאילתין מוכרין ס"ת בשביל זה ג"כ. וידעתי מש"כ הרמב"ן במלחמ' ה' שם דהרי"ף ס"ל גם כן דמוכרין ס"ת בשביל ב"ב. אבל כל המפרשים נקטי דעת הרי"ף דלא כהרמב"ן. וכן פסק בש"ע אה"ע סימן א' בשם הרי"ף שאין למכור ס"ת בשביל בנים. והרמב"ן היסב דעת הרי"ף לדעת עצמו ז"ל אבל העיקר בדעת הרי"ף הוא כמש"כ בה"מ והרא"ש ז"ל. מיהו הבעל המאור ז"ל כתב דעת עצמו לפי נוס' הש"ס מתניתין דלא כר"י דשרי למכור ס"ת בשביל ב"ב אע"ג שהוא מדרבנן ע"ש אבל לדברינו טעם של רבינו דס"ל הכי היינו משום שהוא ספק של תורה. שמא לא יכשרו בנים הראשונים. ואבין לפניך עוד דע"כ הכי הוא דרבינו לטעמי' אזיל דהוא ספק של תורה. שהרי מצינו בגמרא מגילה ד' כ"ז אין מוכרין ס"ת אלא ללמוד תורה ולישא אשה. ובזה הלשון עצמו אמרו במס' עירובין ד' מ"ז א' דמטמאין בבית הפרס ללמוד תורה ולישא אשה. והדבר מובן דדין א' לשניהם. וכדמובן מדברי התו' בכורו' ד' כ"ט א' ד"ה היכי ע"ש. וכ"כ הט"א באבני מלואים ריש חגיגה לדעת רבינו. ולא כמ"ש בס' עצי ארזים סי' א' סק"ט לדעת רבינו. ע"ש שנדחק טובא. והנה דעת רבינו דמטמאין לכל מ"ע של תורה דוקא ולא של דבריהם כמו שהוכחתי לעיל שאילתא ק"ג אות י"ד בס"ד. וא"כ למכור ס"ת ג"כ לא שרי אלא בשביל מ"ע של תורה. וע"כ הכא דשרי למכור ס"ת בשביל ב"ב. ש"מ דס"ל דשל תורה היא. וע"ע מש"כ שאי' ה' אות ה':