אור ברסלב

העמק שאלה על שאילתות דרב אחאי גאון· רבי נפתלי צבי יהודה ברלין [הנצי"ב]

שאילתא קנט · פירוש ד

פירוש ג

ה"ד בת קול כדתנן מעשה באדם אחד כו'. משמע שפוסק רבינו כמשנה זו. והרמב"ם ז"ל לא הביאה. וכבר תמה הה"מ וכ' ולא נתבאר לי למה. וע' כ"מ ולח"מ וש"א. ולענ"ד דחה אותה מהלכה ונימוקו עמו ז"ל. דידוע דעתו בפי"ג הי"א דכותי מסל"ת לא מיקרי אלא בספור דברים שמצטער וכדומה והכי דעת הר"ן. וכפשטא דגמ' דקכ"א ב' ה"ד מסל"ת כי ההיא דהוה אזיל ואמר מאן איכא בי חיואי שכיב חיואי. והרי לא פי' הגמרא בב"ק דקי"ד ה"ד מסל"ת. והדבר פשוט שאינו מכוין לשם ידיעה לאיזה תועלת וכדתנן בכורות דל"ה שלא לדעתו מותר ופי' הגמ' שהוא מסל"ת. אלא כאן מפרש דעוד בעינן איזה אומדנא שאינו ספור שקר והיינו שרואים וניכרים דברי אמת. וגריס ווי שכיב חיואי כמש"כ הב"ח בתשובה סי' ע'. אלא שהריב"ש הקשה ע"ז ממשנה זו דבת קול דנחוש דילמא כותי הוא. ולזה ודאי לא מהני ישוב הגמ' דתדר"י בשעת הסכנה כותבין ונותנין אע"פ שאין מכירין דזה לא אמרינן אלא לחשש שאינו מצוי כ"כ. אבל לא לחשש כותי המצוי. וכמבוחר בפי"ג הכ"ח לענין כתב דבעינן שיהא נודע שהוא של ישראל. וע"כ צ"ל דאי כותי הוא נאמן משום מסל"ת. והקשה בשו"ת ש"א והביא הב"ש ס"ק י"ג דא"כ מאי מקשה ודילמא צרה הואי. אכתי הא מסל"ת הוא. וצ"ל דחמש נשים לא מהני מסל"ת כיון דחשודות למכוין לקלקל. אבל לא כן דעת הרי"ף ורמב"ם דס"ל דאפי' רשע ישראל שפסול להעיד נאמן במסל"ת והרי אין לך חשוד יותר ממנו שמכוין לקלקל. וגם לכאורה קשה ע"ז מהא דרמי הגמ' דר"ע אדר"ע בהא דאמר אין משיאין עפ"י נשים והא אמר חמש נשים שאמרו חכמים שאין נאמנות לומר מת בעליך כו' הא שאר נשים מהימני. ומאי קושיא לימא דמיירי במסל"ת וחמש נשים א"נ. אלא פשיטא דבאמת נאמנות דלא גרעי מכותי והדק"ל מאי קשה ודילמא צרה הואי וצ"ל דלא מיקרי מסל"ת כאן אלא בספור דברים וכהרמב"ם. וליישב דעת הריב"ש וגם דעת הרמב"ם נימא דתליא בשני פירושי' שברש"י על הא דתנן אמרו לו לר"ע ולא כן הי' מעשה כו' ולא תהא כהנת כפונדקית והשיב ר"ע לכשתהא כפונדקית נאמנת ופרש"י בל"א שהיתה מסל"ת. ובס"א פי' דמקלו ותרמילו וס"ת נחשבו לסימנים. ועל הסימנים סמכו. ולכאורה תמוה זה הפי' שהרי בגמרא מבואר דמסל"ת היתה. אלא דעת ס"א לבאר במאי פליגי ת"ק ור"ע. והרי גם אמרו לו ידעו דמסל"ת הית' ומה הקשו לר"ע. אלא דעת אמרו לו דלר"ע שאמר אין משיאין עפ"י אשה כשרה שאינה חשודה לשקר אלא מכ"מ א"נ להתיר אשה ולהוציאה מחזקת א"א. אם כן כותי מסל"ת הרי לא עדיף מאשה כשרה. ושפיר הקשו מהא שהשיאו עפ"י פונדקית מסל"ת מכש"כ כהנת ומכוין להעיד. והשיב להם דהפונדקית הי' בצרוף סימנים. ובמה שנמצא בידה מקלו ותרמילו וס"ת וברור היה שלא היה מניחם והולך לו בזה הוי רגלים לדבר ומהני לצרוף עדות גרועה כמו דמהני קנוי וסתירה דרגלים לדבר לעדות אשה שנטמאה ממש. וכמש"כ לעיל אות א' לדעת הרי"ף בפי' הסוגיא בד' קט"ו ב' וקאמרי סימנים. ואמרו לו ס"ל דסמכו על מסל"ת לחוד. ומכש"כ עדות אשה. ומבואר שפיר רומיא דר"ע אדר"ע ולא אפשר ליישב דשאר נשים נאמנו' במסל"ת משא"כ הני חמש. דכיון דר"ע ס"ל דבעינן עדות כשרה מאי מהני מסל"ת. ולא שייך מסל"ת אלא במי שחשוד לשקר. משא"כ בישראלי' אי נאמנת אפי' במכוין להעיד נאמנת. אי א"נ כמו לר"ע בכל הנשים או חמש נשים לדידן לא מהני מסל"ת ג"כ. והיינו דמקשה דילמא צרה הואי שלא מהני אפי' מסל"ת אבל דילמא כותי הוי לא קשה שהרי הוא מסל"ת. ולא נזכר ספור דברים. כל זה דעת הריב"ש. וזהו דעת רבינו גם כן כמו שיבואר באות ז' דס"ל דלא בעינן ספור דברים. וא"כ המשנה דבת קול הלכה היא וכרבנן דר"ע. אבל הרמב"ם מפרש הא דפונדקית כפי' א' דרש"י דלר"ע ג"כ אינה אלא מסל"ת וגם אמרו לו ס"ל דהוית מסל"ת אלא בלא ספור דברים והוכיחו שפיר מדלא בעינן בכותי אלא מסל"ת ולא דברים ניכרים לאמת ה"ה בישראלית כשרה במכוין להעיד. וא"ל ר"ע דהפונדקי' היתה מסל"ת בספור דברים עפ"י מקלו ותרמילו וס"ת שבידו וה"ה חמש נשים מהני ספור דברים עד שיהו ניכרים לאמת. אבל בל"ז לר"ע אין כל אשה נאמנת אבל אמרו לו ס"ל דכותי נאמן מסל"ת לחוד כמו בשארי מקומות שהאמינו לכותי. ומכש"כ כל הנשים בעדותן. וא"כ בחמש נשים שחשודות לקלקל א"א להשיא על פיהן במסל"ת. כיון שאין היכר בדבורן והמה חשודות לכך והיינו שהקשה הגמ' ודילמא צרה הואי ואין נאמנות במסל"ת כזה משא"כ כותי נאמן לדעת אמרו לו וכ"ז לדעת אמרו לו. אבל אנן קיי"ל בזה כר"ע שאין כותי נאמן אלא בספור דברים וכמש"כ לעיל מדקאמר לעיל היכא משכחת לה מסל"ת וא"כ אין הלכה כבת קול שעמד על ראש ההר כו' דחיישינן דילמא כותי הואי. וע"פ זה דחה הרמב"ם משנה זו מהלכה. ולא משכחת בת קול שמשיאין ע"פ אלא באופן שידוע שהוא של ישראל כמו בכתב: ולפי הדברים האלו י"ל עוד דמאן דקבע משנה זו להלכה ולא חייש לכותי ומשום שהוא מסל"ת ממילא למדנו דלא בעינן וקברתיו ג"כ. אבל להרמב"ם דמסל"ת אינו אלא בספור דברים כהא דפונדקית במקלו ותרמילו והרי התם תנן וקברתיו. ותנא דמשנה זו דס"ל כאמרו לו דכותי מסל"ת נאמן כישראל לא בעו כמ"כ לומר וקברתיו. ומיושב שפיר קו' מהרי"ט ח"ב סי' ל"ב ממשנה זו דלא בעי לומר וקברתיו ע"ש שהוציא מזה חדשות בדעת הרמב"ם ז"ל ולפי דברינו מיושב בפשיטות:

תוכן העניינים

העמק שאלה על שאילתות דרב אחאי גאון

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה