העמק שאלה על שאילתות דרב אחאי גאון· רבי נפתלי צבי יהודה ברלין [הנצי"ב]
שאילתא קנח · פירוש ב
אבל אם חל בחמישי מותרים כו'. מפורש כדעת התוס' ד' ל' ע"א סד"ה ותרווייהו כו' אבל היכי דחל ט' באב בחמישי בשבת מותר לכבס ולספר מחצות ואילך מפני כבוד השבת דאין להמתין על ע"ש מפני טורח שבת עכ"ל. ור"ן וריטב"א חלקו ע"ז ומפרשי הא דתנן ובחמישי מותרין מפני כבוד השבת. אי חל ט' באב בע"ש. וכן נראה דעת רש"י במשנה. והכריחו הכי מדאי' בגמרא ד' כ"ט ב' חל להיות בע"ש כו' ואם לא כבס בחמישי מותר לכבס בע"ש מן המנחה ולמעלה. לייט עלה אביי ואיתימא ראב"י אהא. וכש"כ כשחל בחמישי שאסור לכבס. ולזה הסכימו האחרונים כמבואר במ"א סי' תקנ"א ס"ק י"ח. ואני אומר אלו ראו דעת רבינו לא היו חולקים כ"כ בפשיטות ואם לדין יש תשובה. שהרי עיקר דין כבוס וספור אינו מענין הצום שנהגו בחורבן בית ראשון כדכתיב בזכרי' צום הרביעי וגו'. אלא הוא מענין אבילות שלא מצינו רמז לזה במקרא שנהגו אבלות ביום ובזמן קבוע דאלו קרא דכל המתאבלים עלי' שהביא רבינו אין משמעו בת"ב ובשבוע זו בפרט. אלא בכלל מצטער על חרבן בהמ"ק. והא דכתיב האבכה בחודש החמישי הנזר כבר פירשנו הא דת"י האמנע נפשי מתפנוקין דר"ל רחיצה וסיכה נה"ס ותה"מ דיום הצום. ובחרבן בית שני קבעו חכמים לנהוג אבילות באותו יום. וגם הוסיפו לנהוג אבלות בכל השבוע. ויש שנהגו בכל החודש כדאי' שם דפליגי ר"מ ור"י ורשב"ג ואי' בירושלמי כתיב והשבתי כל משושה חגה חדשה ושבתה. דרומאי נהגין חגה. ציפוראי חדשה. טיבראי נהגין שבתה חזרין רבנן דטברי' למנהג כרבנן דציפורי. וכיון דגזרה מאוחרת היתה. וקדם לה תקנת עזרא כדאי' ב"ק ד' פ"ב א' ומכבסין בחמישי בשבת מפני כבוד השבת. א"א לעקור תקנת עזרא. והוי כדאי' בתענית די"ב א' יחיד שקיבל בה"ב כו' אם גזירתינו קודם לנדרו ידחה גזירתינו את נדרו. ומכש"כ דאפשר דלא הנהיגו ולא גזרו לנהוג אבילות בזה בחמישי בשבת שלא לעקור תקנת עזרא. להכי אפי' בט"ב עצמו מותר. משא"כ אי חל ט"ב בע"ש דהגזירה הי' שלא לכבס בע"ש. אלא בחמישי בשבת כדין. והוא שכח לכבס בזמנו. ואין אנו באין לכבס בט"ב מפני תקנת עזרא אלא משום כבוד שבת וכבר מצינו שנדחה כבוד שבת משום ט"ב. שהרי מסקנת הש"ס עירובין שלהי פ"ג דמתענין ומשלימין בע"ש שחל בו תשעה באב. ואע"ג דאין זה כבוד שבת ליכנס בו כשהוא מעונה. וה"נ נדחה כבוד שבת ללבוש מגוהצים משום אבלות בט"ב. ולא תקשה הא תינח כבוס. אבל לספר אמאי מותר הא לא מצינו תקנת עזרא בהא. ולא ק"מ שהרי מצינו שמנהג ישראל הי' להסתפר כל חמישי בשבת מפני כבוד השבת תדע דאנשי משמר ואנשי מעמד דתנן בהו תענית פ"ב דאסורים לספר ולכבס במשמרתן כדי שלא יכנסו נמשמרתן כשהן מנוולין ובחמישי מותרין מפני כבוד השבת. ומשמע במ"ק די"ז ב' אפי' עשו כדין ונסתפרו לפני משמרתן רשאין להסתפר עוד הפעם בחמישי הרי דזהו כבוד השבת. ואי נפרש ובחמישי מותרין כו' אי לא נסתפרו לפני משמרתן. כש"כ ניחא שהרי בטלו גזירה וקנסא מפני כבוד השבת. ה"נ בט"ב שרי ולא העמידו דבריהם אין חל בחמישי. מיהו כ"ז אינו אלא לפרש"י דדרך רוב ב"א להסתפר בחמישי ולא בע"ש מפני טורח שבת. אבל למש"כ המ"א סי' ר"ס בשם רש"ל דעיקר כ"ש להסתפר בע"ש. ורק אנשי המעמד נסתפרו בחמישי משום טרדה וע' שאי' קע"א אות י' שהוכחתי ממשנה פ"א דשבת דמנהג הי' להסתפר ע"ש אחר חצות וא"כ קשה פסק רבינו. ונראה דזה תלוי במנהג המדינות. ומש"ה תנן באותם הכהנים שנהגו להסתפר בחמישי שהם מותרים. ויש מדינות שנוהגין דוקא בע"ש כמו במדינות אלו. והרי הרמב"ם וסמ"ג לא הזכירו כלל הא דבחמישי מותרין כו' וע' הה"מ ולח"מ פ"ה מה' תענית ה"ו מש"כ בזה. ונראה להוסיף דזה ההיתר לא נשנה במשנה אלא במקום שנהגו לכבס ולספר בחמישי והוא מנהג קבוע כתקנת עזרא. אבל מקומות שלא קבעו הכי כמו במדינות אלו שאין בזה קביעות. מ"ש חמישי משאר הימים. וכיב"ז אית' כתובות דף ג' א' לענין בתולה נשאת ברביעי דיש מקומות שלא קבעו לישב בב"ד בשני ובחמישי כתקנת עזרא. ועפ"ז בטלו הדינים המסתעפים מזה ע"ש. ומש"ה הסב הרמב"ם בפי' המשניו' במס' תענית לפר' הא דתנן ובחמישי מותרין דאתי כרשב"ג שלא עפ"י הלכה. משום דבימיו ובמקומות אשר ידע כבר נתבטל תקנה ומנהג זה בקביעות להסתפר בחמישי כי אם בע"ש. וכיב"ז יישב הגר"ח יו"ד סי' רי"ז ס"ק י"א תמיהת הר"ן על הרמב"ם ע"ש ובזה יבואר הא דאי' בירו' תענית ר"ה בשם רה"מ דחייש לתספורת ובזה"ל הביא בא"ז הגדול וכ"כ בהג"א דלספר אסור אפי' בה' דאע"ג דמשנתינו ובחמישי מותרין קאי אתרווייהו כבוס וספור מכ"מ חשו לתספורת משום שאינו תקנת עזרא כמו בכבוס. ולא נהגו אז להסתפר בחמישי כמו בזמן המשנה. ואל תתמה על הא דאי' בש"ע סי' תקנ"א ס"ד די"א דכשחל ט"ב בשבת מותר בחמישי ובע"ש מפני כבוד השבת. דעיקר זה הדין אינו אלא מנהג דעפ"י דין שרי בכל השבוע כמבואר בירושלמי. אלא שנהגו כך כמש"כ הטור בשם סמ"ג. וע"מ כן נהגו דלצורך שבת וניכר שעושה לצורך שבת יהא שרי והיינו בחמישי וע"ש. ואע"ג שלא שייך תקנת עזרא כ"כ בזה"ז. והעיקר דנשתנו בזה המנהגים לפי המדינות וכל שנהגו כך הוא כנדר. וכל דברי הראשונים ז"ל קיימים.