העמק שאלה על שאילתות דרב אחאי גאון· רבי נפתלי צבי יהודה ברלין [הנצי"ב]
שאילתא קנד · פירוש י
לפיכך גיורת שנתגיירה לא תנשא כו'. בגמרא אי' גר וגיורת שנתגיירו צריכין להמתין ג' חדשים. והכי אי' לעיל סי' י"ב. מיהו כבר כ' התוס' דיש אוסרים כשנישאו מקודם שמא יחזרו לסורם ובהגמ"י הלכו' גירושין פי"א כ' שי"א שיש במדרש הכי. וא"כ ע"כ הנוסחא גיורת לא תנשא. וכ"ת א"כ מאי מקשה רבא בגמ' על שמואל הכא מאי להבחין איכא והרי יש כאן ראשון ושני. הל"ק דאפי' על גר וגיורת ג"כ קשה הא רבא בעצמו אמר שם דף צ"ח הא דא' רבנן אין אב למצרי כו' אלא אפי' ידיע נמי כו'. וא"כ ודאי האי זרעך והאי לאו זרעך. ובעינן להבחין. אלא צ"ל כמש"כ לעיל שם אות ב' דעיקר הדיוק מאחריך ולא אחרי אחר משא"כ גר וגיורת אין לו אב כלל. וא"כ אפי' גיורת שנישאת לישראל שפיר מקשה מאי להבחין איכא. כיון שאין לו זרע אב אחר. [ובעיקר הדין שכת' התוס' דגר וגיורת אסורים לינשא אם היו נשואים בגיות יחד. קשה לי מדתנן ס"פ הכותב גר שנתגייר ואשתו עמו כתובתה קיימת שעמ"כ קיימה. וי"ל דלא אסרו אלא כשהיה נשואין מקודם כמש"כ התוס' ודלא כאוסרים כשנישאו מקודם. ומתני' מיירי כשכתב לה מאירוסין. והא דלא יישבו התוס' דהברייתא גם כן מיירי בהכי שנתגיירו מארוסין. הל"ק דאע"ג שגזרו על בת ישראל בכל ענין אפ' מאירוסין. מכ"מ בגיורת לא גזרו אלא א"כ במקום חשש ודאי דהיינו בנשואין כמש"כ הה"מ וש"פ. וע' בסמוך]: