העמק שאלה על שאילתות דרב אחאי גאון· רבי נפתלי צבי יהודה ברלין [הנצי"ב]
שאילתא קנד · פירוש ז
הוא ארוך והיא גוצא צריכא שתחזור ותרוק כו'. בגמ' שם אי' הכי אמר אביי רקקה וקלטתו הרוח לא עשתה ול"כ מ"ט וירקה בפניו בעינן הילכך הוא ארוך והיא גוצא וקלטתו הרוח איכא בפניו היא ארוכה והוא גוץ בעינן עד דמטי להדי אפי' והדר אזיל. ונוסחת רבינו לפנינו תמוה ובכת"י אי' הוא גוץ והיא ארוכה צריכה שתחזור ותרוק הוא ארוך והיא גוצה אינה צריכה שתחזור ותרוק. והי' לפי נוסחת הגמ'. ועדין עיקר חסר דמיירי בקלטתו הרוח ולא הגיע לפניו. ותו סיפא הוא ארוך והיא גוצה א"צ שתחזור ותרוק. מה"ת שתחזור הא איכא בפניו כדין. והי' נראה לקיים נוסחא דילן בלשון רבינו. וקאי על מימרא דרבא הקודמת. ולפי שכתבתי באות הקודם דעת רבינו דבעינן שלא יצא הרוק מעצמו אלא מרצונה וכחה. והוסיף רבינו דלא בעינן הכי אלא בפניו. פי' שלא יראה הרוק יוצא מעצמו. והכי מיעט הכתוב וירקה בפניו. בפניו בעינן שיהא וירקה מעצמה ולא מחמת ד"א. אבל אם הוא הרוק נגד פניו ולא ראה איך יצא מפיה לא איכפת לן כלל. והיינו דמסיים רבינו פשיטא הוא ארוך והיא גוצא. אם כן ראה שהרוק יצא מפיה מחמת ד"א. מש"ה צריכ' שתחזור ותרוק. אבל הוא גוץ והיא ארוכה. א"כ כשהגיע הרוק לפניו לא ראה איך זב הרו' מאליו ומש"ה אינ' צריכה לחזור ולרוק אע"ג שלא הי' רוק מחמת עצמה כשר. וא"כ כונת רבינו אין זה מימרא דאביי כלל. אבל חידוש זה לא ראינו בשום פוסק.