העמק שאלה על שאילתות דרב אחאי גאון· רבי נפתלי צבי יהודה ברלין [הנצי"ב]
שאילתא קנא · פירוש ב
ולית הילכתא כוותיה. הטעם כ' הרי"ף ז"ל במתנות אין בהם משום קדושה אלא חובת טבח הן. ואי לא יהיב להו הוא ניהו דקאים באיסורא אבל בשרא שרי כו'. וצריך באור. הא מ"ע ג"כ מטבל ואע"ג שאין בהם קדושה. ונראה דהרי"ף ס"ל דאסור טבל של תרומה דנ"ל מדכתיב ולא יחללו את קדשי ב"י באכלם את קדשיהם היינו משום שיש בו קדושה וכדרשה דת"כ פ' אמור. ומשום תרומה לחוד יש מיתה ב"ש ג"כ. אבל טבל של מ"ר אחר שנטל ת"ג ות"מ וטבל של מ"ע דנ"ל מדכתיב לא תוכל לאכול בשעריך אין בו מיתה ב"ש. ואע"ג דלאו מיהא איתא מכ"מ הא עיקר הס"ד דמתנות מטבלי מתרומה הוא דנ"ל נתינה נתינה כמ"ש התוס' ובהאי קרא דתרומה לא כתיב אלא מידי דיש בו קדושה. וזהו דעת הרמב"ם כמש"כ בביאור נכון בסי' קל"ב אות ז'. [משא"כ לשיטת רבינו דקיי"ל כדרשה דשמואל וטבל של מ"ע דומה לטבל ש"ת כמש"כ שם. א"כ נתינה דכתיב בתרומה לאו משום קדושה הוא. ומעתה י"ל דגם מת"כ מטבלי ודומי' דתרומה נינהו]. כן נראה ליישב דברי הרי"ף מיהו הרמב"ם פ"ט מה' ביכורים כ' טעם פשוט שאינו דומה לטבל שהרי מת"כ מובדלין כו'. וכ"כ הסמ"ג והחינוך. ולכאורה יש לפקפק ע"ז הטעם שהרי בת"כ ויקרא דיבורא דחטאת פרק ד' תני' ואת כל חלב פר החטאת ירים ממנו מן המחובר. פי' שירים החלב בעוד שהכל מחובר והרי הוא מובדל ועומד אלמא דמכ"מ שייך בהו הרמה ממקומם. וה"נ אפשר דנצרך לחתכם ולהפרישם מן הבהמה כמו תרומה וכ"ז שלא הופרש ה"ה טבל וי"ל דמכ"מ כיון שאינו דומה לתרומה א"א ללמוד ממנו. שהרי יש לו פירכא ואין לנו מקרא מפורש כמו בחלב החטאת. ויותר י"ל דדרכו של הרמב"ם לפרש טעם פשוט אע"ג שאינו עיקר אלא שנראה יותר פשוט. וכבר כתבנו דדעת רבינו כפרש"י ותוס' דמה"ת אסור באמת. ובכת"י ליתא האי ולית הלכתא כותיה. ואפשר שהוא פסק הגאונים כמו שמצוי הרבה פסקי רי"ג ז"ל.