אור ברסלב

העמק שאלה על שאילתות דרב אחאי גאון· רבי נפתלי צבי יהודה ברלין [הנצי"ב]

שאילתא קנ · פירוש יא

פירוש י

למיסתר ליה דינא. בגמ' אית' לא מצי אינך למימר ליה לאו בע"ד דידי את ופרש"י לא מצי שותף חבירו למימר לבעל הדין אנת לאו בע"ד דידי את בדין זה שנתחייב חבירי אני אדון עמך בחלקי עכ"ל. וזה לשון רבינו למסתר ליה דינא. והיה במשמע דלא דברו בענין אי מצי שותף לכופהו לדון על כולו. ובכל אופן מצי לכופהו אפי' אין השני בעיר. וכמש"כ הרא"ש שם וסיים ובפ' שבועות הדיינים [צ"ל הפקדון] הארכתי בזה הרבה. וכוון להא דפי' הראב"ד את הירו' פרט למכחש בא' מן השותפין שכל אח' יכול לתבוע כולו. אבל א"כ אין לשון הגמ' לאו בע"ד דידי את מתפרש כמו בכל מקו' בב"ק בסוגי' דאורכתא ובכתובות דצ"ב במימרא שהביא רבינו בסמוך דשם המשמעות שאין הנתבע מחויב לירד עמו לדין. אבל הר"ן כתב בכתובות בא"א וז"ל. כלומר אין בע"ד יכול לומר לשותף זה את לאו בע"ד דידי את ולא אדון עמך אלא על חלקך אלא שליחותיה עביד ויש לו לדון עמו אף על חלק חבירו. ולפיכך אפי' נתחייב שותף זה יש לחבירו לקבל דינו דהא בהא תליא עכ"ל. הרי מפרש לשון לאו בע"ד דידי את כמשמעו. והכי פי' הרשב"א בת' אלף קל"ו. והא דהגמ' הביא ראיה לר"ה מהא דראשונה נשבעת לשניה ועולה לכולן ודחי דהכא מצי למטען אי הוי אנא הוי טעיננא טפי הוא משום דתלי הגמרא קבלת השותף דין חבירו עם הא דהנתבע מחויב לדון עמו על הכל. וכשיטת הרמב"ם והטור דהא בהא תלי' ולא כהראב"ד והרא"ש הנ"ל. ולפי המסקנא דאם השותף אינו בעיר א"צ לקבל דינו. ממילא מצי הנתבע לומר לאו בע"ד דידי את. ומשו"ה כתב רבינו ג"כ למיסתר ליה דינא. דממילא שמעינן דלא מצי לומר לאו בע"ד דידי את. וז"ל בה"ג מס' כתובות אמר ר"ה תרי אחי או תרי שותפי דאית להו דינא בהדי חד וקדים חד מינייהו תבעיה בדינא לא מצי אידך למימר ליה את לאו בע"ד דידי את אלא שליחותיה עביד. וכד אזיל בהדיה לא מצי אידך הדר תבע ליה. הרי מבואר דתרי מילי קאמר ותליין בהדדי ולא כהרא"ש. ולפ"ז כשהוא בעיר אחרת א"י לתבוע אלא חלקו. והא דהירו' שבועות או מתפרש כהראב"ד ובעיר אחת וכ"כ הגר"א ז"ל בחו"מ סי' קכ"ו. או כפי' הרמב"ן שאין אחד יכול לתבוע אפי' חלקו. ומיירי באופן שאין שניהם שותפים כלל בעסק אלא שנתחברו להלואה זו. ובזה האופן מיירי בחו"מ סי' ע"ז וכמש"כ בס"ד בסי' ל"א אות ב' ומיירי כשהוא בעיר אחרת: ועדיין יש לעמוד על לשון רבינו שסתם דבריו ולא פי' אם באותו עיר או כשהשותף בעיר אחרת. ומשמעות הלשון דלעולם א"י לסתור ליה דינא. ובאמת אין הדין הכי כמבואר בגמ' ופוסקים. אבל גם בזה כוון לדעת הרמב"ם דהא דבעיר אחרת יכול לתבוע שנית דוקא שיש לו טענות אחרות כלשון הגמ' הוי טעיננא טפי בזה יש נפקא מינה בין אותה עיר לעיר אחרת. אבל בלי טענה לא מצי לסתור הדין. ולא כרא"ש שכ' דאפי' באותו עיר מצי לחזור ולמטען אם יש לו. וא"כ אם הוא בעיר אחרת לעולם מצי השותף למסתר דיני' ולומר לאו בע"ד דידי את. וכבר הסכים הש"ך סי' קכ"ו לדעת הרמב"ם ומשמעות הש"ע. ורבינו דלא נחית להכי אלא משום הרשאה וכפי' לדין. מש"ה כתב לא מצי למיסתר לי' דינא בלא שום טענה ולומר דמה לשותפי לחייבני. ואי הוי מקום לומר הכי ה"ה דלעולם בעי הרשאה אפי' באופן שברור שאין להשותף טענות אחרות כגון שלא הי' בעסק כלל וכשיטתו. ואשמעינן רבינו דבלא טענות לא מצי למסתר כלל וממילא לא בעי הרשאה. והיינו טעמא דאי' בב"ק דאי משתעי אפלגא משתעי אכולא. דהתם השליח בא לטעון מפיו של המשלח שאמר לו כך וכך הי' הענין והרי הוא משלחו לדון עבורו. וא"כ בודאי אין למשלח טענות אחרות מש"ה לא בעי הרשא' אלא על המחצ' וכ"כ הגר"א שם ס"ק כ"ד. וכן בעל בנכסי אשתו דלא בעי הרשאה ג"כ משמע אפי' הבעל הולך לדון לעיר אחרת ואין אשתו עמו אלא משום דמסתמא אין לה טענות יותר משהבעל יודע. דהאיש הוא בר משא ומתן יותר מאשה כדאי' ב"ק ד' ט"ו. והיא סומכת בעצמה עליו כמו לענין חזקת ג"ש אי' בב"ב ד"נ אין מחזיקין בנכסי א"א משום דסמכה על בעלה. ובהאי גווני מיירי רבינו בשותפי. וממילא למדנו דבאופן דמצי לחזו' ולכוף לדון היינו שיש לו טענות אחרות והוא היה בעיר אחרת. ה"ה דיכול הנתבע לומר להתובע לאו בע"ד דידי את ובעי הרשאה: ובעיקר מחלקותן של הרמב"ם והרא"ש בכפי' לדון באופן שהשותף יכול לחזור ולדון. קרובי' דבריהם למאי דפליגי בהא דלאו בע"ד דידי את דב"ק דהרא"ש לטעמי' בפ' הגוזל דבלא איזה טעם אין מקום למנוע עצמו לדון לכל מי שתובעו ולא מיקרי חוב לו כלל אם יצטר' לשלם אפי' אין הבע"ד תובעו רק שלא יהא לו הפסד. מש"ה מקשה הרא"ש ז"ל מאי איכפת לי' שידון על הכל כו'. והרמב"ם ז"ל לא ס"ל הכי. אלא דזה גופא מיקרי חוב במה שמשלם למי שאינו חייב אע"ג שנפטר בזה לאשר אשם לו כמש"כ לעיל אות ב'. וא"כ כיון דהשותף מצי לחזור ולטעון על חלקו אין זה התובע בע"ד על מחצה השני וא"צ להשיב לו כלל:

תוכן העניינים

העמק שאלה על שאילתות דרב אחאי גאון

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה