העמק שאלה על שאילתות דרב אחאי גאון· רבי נפתלי צבי יהודה ברלין [הנצי"ב]
שאילתא קמט · פירוש א
למידן דינא דקושטא כצ"ל וכ"ה בכת"י. כן הגיה הרד"ל ז"ל. ודריש מסיפא דקרא דכתי' ושפטו את העם משפט צדק. ולאו היינו דכתב רבינו בפ' דברים ריש סי' ק"מ. דשם הזהיר על מניית הדיינים שיהיו יראי ה' למידן דין דקשוט כמשכ"ש בס"ד. והכא מזהיר את הדיינים על דין אמת. ואע"ג דבספרי דריש מהאי קרא ושפטו את העם וגו' זה מנוי הדיינין. רבינו כדעת הגמרא ס"ל דדריש אזהרה על מנוי הדיינין מדכתיב לא תטע לך אשירה וגו' כמש"כ שם. ואין לומר דהגמרא מפרש האי קרא ג"כ למנוי הדיינין ולעשה ול"ת. אאל"כ שהרי פשטא דקרא מיירי באזהרת הדיינים. אלא דהספרי מכריח מדכבר נאמר לא תטה משפט מה ת"ל משפט צדק אלא זה מנוי הדיינים. ואי איתא דבמנוי הדיינים יש ג"כ אזהרה מהיכא תיתי לפרש שלא כפשטא דקרא. ואין לומר דולא תטע וגו' דרשינן שלא יהא הדיינים שלא גמירי. ושפטו את העם משפט צדק אתי להזהיר על מנוי הדיינים שיהי' דיינים יראי ה'. שהרי הא ג"כ מדכתיב הכי לכם אנשים וגו' נפקא לן כמבואר בדברי רבינו התם וע"ש בטעמא דמילתא דמשמעות דקרא הכי הוא. וע"כ הכא לדעת הספרי באזהרה שיהיו גמירי מיירי וא"כ תלמוד דילן פליג. ורבינו כדעת התלמוד קאי. ואע"ג דבביאור הספרי שופטים פי' א' כתבתי דע"כ עשה זו מזהיר בשני מומחין למנות היותר ראוי. דאינו ראוי כלל מלא תכירו פנים במשפט נ"ל. מכ"מ היינו להספרי דמפרש הלאו דלא תכירו פנים במשפט זהו במניית דיינים. וה"נ אפשר לפרש ושפטו את העם משפט צדק וכמש"כ. אבל לדעת הגמרא לא מתפרש הלאו דלא תכירו וגו' אלא בדין שבין שני בע"ד כמשמעו וה"נ ושפטו וגו':