העמק שאלה על שאילתות דרב אחאי גאון· רבי נפתלי צבי יהודה ברלין [הנצי"ב]
שאילתא קמה · פירוש כא
פתחא דאיכא בביתא כו' ונפקין ביה תורי וקניינא כו'. הא פשיטא דרפת בקר ואוצר העשוי לסחורה שאינו מצוי להליכת אדם אלא בעת הצורך לבקר או לסחורה. דודאי חייב כמו שהביא לעיל הברייתא דרפת ולולין כו' חייב במזוזה. וזה שבקרו או סחורתו נכנס בם מיקרי רגיל. ולא קאמר אלא פתח שבבית דעשוי לבקרו וקניני' וזה אינו רגיל אפי' לתורי' וקניני' ג"כ. עוד יש לדקדק דוקא בביתא דודאי יש שם פתח כדרך הבית שעשוי ליכנס וליצא. אלא שיש עוד פתח שאינו רגיל. הפתח הרגיל שיש בה מזוזה היא פוטרת את שאינו רגילה. משא"כ הבית שאינו רגיל ליכנס בו חייב והיינו מש"כ הב"י והגהת רמ"א סי' רפ"ו בשם תשובה אשכנזית מרתף שיש לו כו' ואם אין הקטן. ראוי למזוזה הגדולה חייבת. והכי מוכח לישנא דגמרא במזוזה הלך אחר הרגיל. ולא קאמר שאינו רגיל פטור ממזוזה. אלא ודאי אפי' אינו רגיל חייבת אלא דהרגיל פוטרה. ואע"ג דרבינו מפרש טעמ' דפטורא מהקישא שעריך דומי' דביתך מה ביתך דרגיל למיפק בי' וא"כ משמע דשאינו רגיל כפתח הבית שהוא דר בו פטור לגמרי. מכ"מ מסתברא דלא מקשינן אלא כשיש ביתך ושעריך. דהיינו פתח הרגיל ושערים אחרים בבית אז מקשינן דלא חייבין אלא כשהשערי' דומיא דביתך. אבל כשאין דומי' דביתך לא מקשינן וחייב אף שאינו רגיל כבית שהוא דר בו שהרי ביומא די"א מרבינן מבשעריך אפי' שערי רפת ולולין כו' אע"ג דלא דמיין בהרגלן לבית: