אור ברסלב

העמק שאלה על שאילתות דרב אחאי גאון· רבי נפתלי צבי יהודה ברלין [הנצי"ב]

שאילתא קמה · פירוש יז

פירוש טז

וכד עביד מעקה אומר אקב"ו על המעקה. וכ"כ בה"ג ריש ה' מזוזה. לכאו' תמוה מ"ש ממזוזה דמברך לקבוע מזוזה. וכמו בכל המצות דמפרשין בקיצור ענין המצוה וגם בלמד דהא רמיה עלי'. וכ"כ הרמב"ם ה' ברכות פרק י"א הי"ב קבע מזוזה לביתו מברך לקבוע מזוזה עשה מעקה לגגו מברך אקב"ו לעשות מעקה. ולפי הנראה שראה הרמב"ם דברי רבינו ולשונו ובא להוציא מדעתו ז"ל שהרי גבי מזוזה דקדים לא כ' אקב"ו ובמעקה כ' אקב"ו. ולא דבר ריק הוא. אלא משום שראה מש"כ רבינו אקב"ו על המעקה ובמזוזה שאחריו קיצר וסמך על מעקה מש"ה העתיק הרמב"ם לשונו ושלא כדבריו בעיקר נוסח הברכ' אלא לעשות מעקה. עכ"פ דעת רבינו ובה"ג צריך טעם. ונראה משום דכשעושה מעקה לגג לא על הגג בלבד צריך לעשות. אלא אפי' על הבורות שיחין ומערות שבביתו וכדתניא בספרי תצא אין לי אלא גג. מנין לרבות בשו"מ ונעיצים ת"ל לא תשים דמים בביתך. והרי לא גרע ממגדל כלב רע בתוך ביתו דמצוה להורגו מש"ה. כדאי' ב"ק ד' ט"ו ב'. ומכ"מ ע"ז לבד א"א לברך שאין מברכין על לשון ל"ת. כמש"כ הרא"ש כתובות פ"א. אלא על מ"ע. וא"כ א"א לברך אלא על מעקה שבגגו. ודרכו של רבינו בכמה מקומות לכלול כל הדברים שא"ח לברך עליהם בברכה המחויבת. כמש"כ פ' צו שאי' ע"ג אות א' גבי חלה שכולל בהפרשה ברכה על השריפה בזה"ז אע"ג שא"צ ברכה בפ"ע. וה"ה הכא מש"ה כ' לברך על כל הפרשת נזקי ביתו ולא שייך ע"ז לשון על עשיית מעקה ולא לעשות מעקה. שהרי יש דברים שאינם בעשיה אלא בהעדר העשי' ובאזהרה דלא תשים מש"ה מברך בכלל על המעקה. אבל דרכו של הרמב"ם אינו כן כמש"כ שם גבי חלה. מש"ה כ' בדיוק העושה מעקה לגגו כו'. שא"צ לברך אלא על הגג ולא בעי למיכלל ג"כ. ובה"ג ס"ל כדעת רבינו. ואע"ג דבחלה כ' ג"כ לברך להפריש חלה ולא מצריך לכלול הברכה על השריפה כמש"כ שם. לא דמי להכא. דדעת בה"ג שאין לשנות בשביל זה נוסח הברכה ממה שהיה בזמן הטהרה והכהנים היו אוכלים כדין. וכמש"כ התוס' בשם הירוש' כ"פ כיב"ז. דרך כלל בנוסחי ברכות תלי' בדקדוקי סברות שונות כידוע ברא"ש ור"ן פ"א דפסחים ובכ"מ:

תוכן העניינים

העמק שאלה על שאילתות דרב אחאי גאון

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה