אור ברסלב

העמק שאלה על שאילתות דרב אחאי גאון· רבי נפתלי צבי יהודה ברלין [הנצי"ב]

שאילתא קמה · פירוש ט

פירוש ח

ופתחא שממא פטור ממזוזה פליגו בה כו'. מדהביא רבינו כ"ז. וגם לא הכריע הלכה כמאן ש"מ דהלכה כשניהם לפטור וכן דעת הרמב"ם וש"ע. ולא כספר יראים. והביאו הגמ"י פ"ו אות א' שפסק דלחומרא עבדינן ואיזה מהן שיהי' חייב במזוזה. ולכאורה הדין עמו. דספיקא דאו' הוא. והכ"מ כת' דמשמע לרמב"ם דלא פליגי אלא בפירושא דשממא אבל לענין דינא כ"ע מודי דבין לית להו תיקרה בין לית להו שיקפי פטורים. וק' א"כ למאי קאמר הש"ס פליגי בה כו' לימא סתם ה"ד שממה רב נחומי ור"י כו'. עוד כ' הכ"מ דבית שאינו מקורה פטור מדאי' ביומא די"א ששה שערים פטורים ממזוזה כו' שער שאינו מקורה כו' ועדין קשה מנלן לפסוק דלית להו שקפא פטור. ותו קשה האיך אפשר לומר דפסק כתרווייהו להקל. מכש"כ שיש לפסוק כתרווייהו להחמיר לענין קורות מבוי דפליגי הני אמוראי ג"כ בעירובין די"א. והרי לפרש"י בלית לה שיקפי שאין לה מזוזות אלא אבנים בולטות כעין שני חומה. וא"כ יש לנו לפסול הכי בצה"פ. והרי המנהג פשוט למיחשב כותלות בתים לצה"ש דלא בעינן בצה"פ אלא שני לחיים וקורה וכפרש"י במשנה א' דעירובין ולחי ודאי כשר בזה האופן ג"כ. אלא נראה דודאי פליגי הני אמוראי ומתחלה יש לנו לבאר פי' דלית לה תקרה דרש"י פי' בל"ב שאין הבית מקורה והכי נראה דעת הכ"מ בישוב דעת הרמב"ם הנ"ל. וקשה טובא דא"א לפרש הכי בעירובין שם. וכבר רמזו ע"ז בתו' מנחות שם ד"ה דלית ע"ש. ומש"ה פירשו דלית לה תקרה שאין המשקוף שוה כתקרה אלא אבן נכנס ואבן יוצא. ומעתה נראה דר"נ ור"י תרווייהו בעל גבי הפתח מיירי. ובהא פליגי דחד סבר דלא פטור אלא כשאין לו תקרה כלל. וחד סבר דאפי' אין לו משקוף שוה לחוד פטור אפי' יש לו תקר'. ופסק הרמב"ם להקל עפ"י שיטתו בכיפה דפליגי ר"מ ורבנן דהא דחכמים פטרי ופי' אביי כשאינה גבוה עשרה ומשום שאין לה משקוף כמבואר בה"ד. ור"מ סובר חוקקין להשלים ויש לה משקוף הרי דלכ"ע בעינן משקיף וה"ה קורת מבוי הקורה הוא המשקוף. אבל כשעשוי הקורה כשנים בולטים ודאי אינו צורת הפתח. משא"כ מן הצדדין לא בעינן מזוזות. והא שכ' הרמב"ם דבית שאינה מקורה פטור ממזוז' לא משום פתחי שימאי הוא. אלא מהא דיומא הנ"ל שער שאינו מקורה. ומהא גופה מוכחא דעל הבית כולו קאי דאם אינו מקורה פטור. דאי בשער לחוד מיירי כפרש"י שם שער שאינו מקורה שהוא פרוץ מלמעלה לגמרי מאין כסוי א"כ מוכח דאי הוא מקורה אנא שאין לו משקוף חייב וליקשי על מ"ד שאין לו שקפא. וכן ק' על אביי דמפרש בכיפה טעמא דחכמים משום שאין לו משקוף לפי הרמב"ם. אלא הא דקתני שער שאינו מקורה בכלל הבית איירי. נמצא הכל גלוי ומבואר דבית שאינו מקורה פטור מהא דיומא. ושער שאין לו משקוף פטור מהאי דכיפה והא דבעינן במזוזה שני מזוזות הוא מפלוגתא דר"מ וחכמים במנחות דל"ד וקיי"ל כחכמי'. אבל לענין מבוי לא בעינן אלא צורת משקוף ותו ל"מ:

תוכן העניינים

העמק שאלה על שאילתות דרב אחאי גאון

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה