אור ברסלב

העמק שאלה על שאילתות דרב אחאי גאון· רבי נפתלי צבי יהודה ברלין [הנצי"ב]

שאילתא קמג · פירוש ג

פירוש ב

אפי' קרא ק"ש שחרית כו'. בגמרא מסיק עלה ודבר זה אסור לאומרו בפני ע"ה רבא אמר מצוה לאמרו בפני ע"ה. ורבינו לא הביא סיומא דא. משום דסתם כרבא. ואחר שהביא בספרו גלוי לכל היינו כרבא: ובאשר שעיקר גדול הוא ראיתי לגלות בה דבר. כי באותו סוגי' אי' אמר ר' אמי מדבריו של ר' יוסי נלמד אפי' לא שנה אדם אלא פרק א' שחרית ופ"א ערבית קיים מצות לא ימוש ס"ת הזה מפיך. ר"ל וסיפי' דקרא והגית בו יומם ולילה. ולר' יוסי פ"א ביום ופ"א בלילה היינו יומם ולילה כמו דסובר דתמיד דכתיב בלה"פ אינו כל היום וכל הלילה. אלא סילק את הישנה שחרית ואת החדשה ערבית סגי. ה"נ יומם ולילה פי' מעט ביום ומעט בלילה. והיינו דר' יוחנן דילן דאפי' לא קרא אלא ק"ש כו'. אבל במכילתא בשלח פ' ויסע תני' ר' יהושע א' אפי' לא שנה אלא שני פרקים שחרית ושני פרקים ערבית קיים לא ימוש וגו'. וצריך טעם מ"ש שני פרקים. וראיתי במדרש תהלים פ"א ג"כ תני ב"ק אפי' לא שנה אלא שני פרקים שחרית וערבי' כו' א"ר ברכי' אף אבות הראשונים קבעו את המשנה שהיו יושבים ביום שהוא נוטל מן הלילה ובליל' שהוא נוטל מן היום. פי' דס"ל לראשונים דיומם ולילה אינו אלא בהתחברות יום ולילה וכן מבואר בירו' יומא פ"א. א"כ ניחא דעת ר"י דבעי ב' הלכות שחרית וב' הלכות ערבית. היינו א' סוף היום ואחת תחילת הלילה וכן להיפך. אבל תלמוד דידן דלא בעי אלא פרק א' אלמא דס"ל דלא בעינן חיבור יום ללילה. נמצא דמש"כ המ"א סי' א' סק"א בשם השל"ה לחבר יום ולילה. היינו לחוש לדעת הירו' אבל גמרא דילן לא בעי חבור. וע"ע מש"כ בפי' הספרי פ' נשא בפיסקא דויהי ביום כלות משה וגו':

תוכן העניינים

העמק שאלה על שאילתות דרב אחאי גאון

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה