אור ברסלב

העמק שאלה על שאילתות דרב אחאי גאון· רבי נפתלי צבי יהודה ברלין [הנצי"ב]

שאילתא קמב · פירוש ג

פירוש ב

התקינו שיהו מלמדי תנוקות יושבין בירושלים כו'. בגמרא הכי איתא התקינו שיהו מושיבין מלמדי תינוקות בירושלים כו' ועדין מי שיש לו אב הי' מעלו ומלמד מי שאין לו אב לא היה עולה ולמד התקינו שיהיו מושיבין בכל פלך ופלך ומכניסין אותם כבן ט"ז וכבן י"ז ומי שהי' רבו כועס עליו מבעט בו ויוצא עד שבא יהושע ב"ג ותיקן שיהו מושיבין מלמדי תינוקות בכל מדינה ומדינה ובכל עיר ועיר ומכניסין אותם כבן ו' וכבן ז' אמר לי' רב לרב שמואל בר שילת עד שית לא תקבל מכאן ואילך קביל ואספי לי' כתורא. וכל זה אי' בכת"י אלא שבגמרא אי' בתקנה שני' שיהו מושיבין בכל פלך ופלך ובכת"י אי' שיהו מלמדי תינוקות יושבין בכל פלך ופלך כמו שיש לפנינו ויש בזה נ"מ. דלפי נוסחת הגמרא כך הוא הענין. דמתחלה בירושלים היו יושבין מלמדי תינוקות שהי' אביהן מעלין אותם לשם. וסתם תינוקות כבן ו' וכבן ז'. והיו למדין בירושלים עד שהגדילו ויצאו לתלמוד והלכות. וחשו ליתומים שאין מי להעלות אותן. ואפי' כשהגדילו לא היו עולין מעצמן לירושלים מפני דרך רחוקה. התקינו שיהו מושיבין בכל פלך ופלך. וא"כ היו התלמידים הולכים בעצמן אבל לא הי' אפשר לתקן בכל פלך לתינוקות. דהאיך יעלו מעיר לפלך בעצמם בלא אב. וא"כ לא הי' תקנה אלא לגדולים. ומש"ה לא אמר בתקנה שני' מלמדי תינוקות. שהרי לא תקנו אלא ישיבות לבחורים גדולים כבן ט"ז וי"ז. חזרו וראו שהיו מבעיטים ברבם מצד שלא היו מורגלים עמם מקטנותם. ולא הי' אימת רבן עליהם. התקינו שיהיו מושיבין מלמדים בכל עיר. וא"כ יוכלו להעלות לבית הספר גם יתומים והם תינוקות והיינו שאמר כאן מלמדי תינוקות. והיינו בן ו' ובן ז'. ולפי זה אין הוכחה שהי' תקנה שלישית כדי שיהי' הרבה מלמדים אלא כדי שיהי' מלמדים גם לקטנים כדי שלא יבעטו בגדלותם. אבל אם יש מלמד לקטנים אין הוכחה דראוי לתקן עוד לרבוי מלמדים. וא"כ קשה הסוגי' דשם דמפרש הא דתנן ואינו יכול למחות בידו ולומר לו אינו יכול לישן כו' ולא מקול התינוקות דאתי לתינוקות של ב"ר ומתקנת יהושע ב"ג ואילך. ואכתי אמאי לא יהי' למדים בבתי מדרשות וכשיתקנו בעיר מלמד תינוקות יתקנו להם מקום. והשתא כשבא עוד מלמד תינוקות ולא מצא לו מקום אלא בחצר של בעה"ב היאך מוכחא מתקנת יהושע ב"ג דראוי שלא יוכלו שכני החצר למחות. אבל נוס' רבינו מיושרת דגם בתקנה שני' הי' מלמדי תינוקות. והיו אחרים מעלין תינוקות ממתא למתא הוא הפלך. והכי ודאי מוכח מהא דא' רבא מתקנת יהושע ב"ג ואילך לא ממטינן ינוקא ממתא למתא. הא לפני התקנה היו עושין כן. ובא יהושע ב"ג ותקן להגדיל תורה ולהרבו' מלמדי' בכל עיר ועיר ועיקר התקנה הוא רבוי מלמדים. וממילא למדנו כל שיתרבו המלמדי' יותר טוב. ומש"ה א"י למחות כדי שיהי' המלמדין מצוין כמש"כ הנימוק"י. ולפי זה צריך לפרש הא דאי' בגמ' ובכת"י בתקנה שני' ומכניסין אותם כבן ט"ז וי"ז כו'. ובתקנה שלישית ומכניסין אותן כבן ו' וכבן ז'. שהיא תקנה אחרת שעוד תקן שעד ימיו של יהושע ב"ג אע"ג שהי' מלמד תינוקות בכרך. וממילא מעלין את התינוקות לשם מכ"מ לא כל התינוקות יכולין להעלות והיו כמה נכנסין כבן ט"ז וי"ז מש"ה התקין יהושע מלמדי תינוקות בכל עיר כדי להרבות תלמידים. ומזה שפיר מוכח דיש להרבות מלמדים כל שאפשר. ומעתה אפשר ליישב גם נוסחא דילן דגייז רבינו להא דבן ט"ז וי"ז כו' היינו משום כדי להבין פי' התקנה. ולא שנטעה דעיקר התקנה הי' בשביל שיכנסו קטנים והוא עיקר נ"מ לדינא ותקלה להרבות מלמדים אינו עיקר כ"כ. מש"ה אשמעינן רבינו דגם זה עיקר להרבות מלמדים וזהו שבא רבינו ללמדינו כאן. אבל רב דמשתעי עובדא דהוי לזכור את יהושע ב"ג לטוב פירש בשלימות לזכרו על שני תקנות גדולות היינו להכניס תינוקות. ורבוי מלמדים ותלמידים: עוד יש שנוי בין נוסח הגמרא ונוסח שלפני רבינו גם לפנינו גם בכת"י דרבינו הביא בתקנת יהושע ב"ג שיהא בכל עיר ועיר ובגמרא מסיים בתקנה שלישית שיהיו מושיבין מלמדי תינוקות בכל מדינה ומדינה ובכל עיר ועיר. וע"ע ברי"ף הנוס' בכל מדינה ומדינה ובכל פלך ופלך. ויש שם טה"ד וחסרון וכצ"ל בכל מדינה ומדינה ובכל פלך ופלך ובכל עיר ועיר. וכן הוא לשון רמב"ם בה' ת"ת פ"ב. ולכאורה הוא שפת יתר דבכל עיר ועיר ממילא כל מדינה ופלך בכלל. ולפי דברינו דבגמרא הביא רב תקנה שהי' לפני יהושע ב"ג לפני בני ט"ז וי"ז היינו ישיבות גדולות לתלמוד וכשהתקין יהושע ב"ג מלמדי תינוקות בכל עיר. מכ"מ לא בטל הישיבות הגדולות שהי' עד כה בכל פלך ופלך דודאי א"א לתקן שיהי' בכל עיר ועיר מלמדים לתלמוד שיצאו לתכלית הראוי כמו שאפשר בכל פלך ופלך. [וכך הפי' בסנהדרין דנ"ו ב' שיהיו מושיבן ב"ד בכל פלך ופלך ובכל עיר ועיר. היינו ב"ד גדולים כמו סנהדרין של כ"ג וב"ד קטנים של שלשה]. ומש"ה מסיים שהתקין שיהו בכל מדינה ומדינה ובכל פלך ופלך וכו'. כל מקום לכערכה ביכולת להגדיל תורה שמה. אבל רבינו לא משתעי אלא בתקנה אחת להרבות מלמדים כל האפשר. מש"ה לא כתב בתקנה שלישית אלא שיהיו מלמדי תינוקות בכל עיר ועיר:

תוכן העניינים

העמק שאלה על שאילתות דרב אחאי גאון

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה