אור ברסלב

העמק שאלה על שאילתות דרב אחאי גאון· רבי נפתלי צבי יהודה ברלין [הנצי"ב]

שאילתא קמא · פירוש ט

פירוש ח

הלכך האי ריפתא כו'. בגמר' אי' הילכתא כו' וברי"ף אי' אמר רב אחי ג' מלאכות יש בפת הילכך האי ריפתא כו'. וא"כ לא שייך כלל להא דלעיל בתבשיל. ומש"ה יש מחלוקת בין הראשונים ז"ל אי מהני חתוי מעט של ישראל או בעינן מעשה גמורה כמו בתבשיל. אבל רבינו גריס הילכך כו' על הא דתבשיל. מבואר דבעינן מעשה גמורה כעין היתר תבשיל שיהי' קרובי אפיה ע"י חתוי של ישראל ולטעמי' קאי דפת ותבשיל חד ביקתא נינהו כמש"כ באות א'. מיהו יש להקשות א"כ שגר ישראל ואפה כותי מ"ש דשרי בפת הא תבשיל כה"ג ודאי אסור כמו ישראל שהניח ע"ג גחלים ואי לא הפך בה לא הוי בשיל ואתי כותי והפך בה דאסור. וכש"כ דעשה ישראל מדורה וכותי שפת קדרה. וכן הקשה הר"ן על הרמב"ן שמחמיר בזה ומדמה פת לתבשיל בחתוי דלא מהני א"כ אמאי מהני שגר ישראל. אבל הענין דשאני פת מתבשיל בטבע אפיה ובישול. דפת חום התנור אופה ומש"ה תני' בפסחים ד' כ"ו תנור שהוסק בעצי ערלה חדש יותץ דשבח עצים בתנור והתנור מועיל לפת. וא"כ במה שהסיק ישראל את התנור פעולתו ניכר ומועיל עד גמר אפיה. משא"כ תבשיל אינו מתבשל אלא באש הגחלים. ומבואר בברכות ד' נ"ג א' דאע"ג דאש ראשון ג"כ איתא. מכ"מ ניתוסף בכל רגע. ואי יסתלק האש של ישראל יתבשל באש המיתוסף ולא מהני מעשה ישראל. מש"ה בתבשיל בעינן שיהי' הנחתו ע"ג גחלים באופן שיתבשל מעצמו אבל בפת אע"ג דהאפיה תחלתו וסופו ע"י כותי הסקת תנור ש"י עולה עד סוף. ובאמת הר"ן בעצמו כ' הטעם דשגירת התנור אינו מועיל אלא בפת. משום דשגירת התנור מלאכה מיוחדת בו. וע' ט"ז סי' קי"ג סק"ז. וא"כ מאי מקשה על הרמב"ן דמחמיר בחתוי שאחר הסקה ובעי קרוב אפיה כמו בבשול. ומיקל בנתינת גחלים ואש בפת שהוא עיקר הסקה ומיוחדת בו וצ"ע:

תוכן העניינים

העמק שאלה על שאילתות דרב אחאי גאון

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה