העמק שאלה על שאילתות דרב אחאי גאון· רבי נפתלי צבי יהודה ברלין [הנצי"ב]
שאילתא קלט · פירוש ג
שתות קנה ומחזיר אונאה ה"מ במטלטלי כו'. בגמרא יש נוסחאות שונות כמבואר בפרש"י ותו'. ורבינו לא זכר מאומה מהא דאי' בגמ' על בבא דיותר משתות בטל מקח ל"ש אלא דלא אמרו נפלוג בשומא דב"ד כו'. והנראה דנוס' רבינו בגמ' כדאי' בה"ג לפנינו הלכו' נחלות אמר רבא אר"נ האחין שחלקו כו' שתות קנה ומחזיר אונאה. לא שנו אלא דלא שמוה בי דינא אבל שמוה בי דינא לא דת"ר שום הדיינים שפחתו שתות או הותירו שתות מכרן בטל וה"מ במטלטלי כו'. ומש"ה לא הוצרך רבינו להביאה. שהרי כבר הביא אהא דר"נ פסק הלכה כדברי חכמים דבב"ד תלי' בשתות. והנה בגמ' יש נוס' והא דאמר יתר משתות בטל מקח ה"מ במטלטלי אבל במקרקעי אין אונאה לקרקעות. ומוכח מזה דגם ביטול מקח אין להן. אבל לפי נוס' רבינו ובה"ג הא דאמרת שתות קנה ומחזיר אונאה ה"מ במטלטלי כו'. מבואר דעת רבותינו דדוקא בהאי בבא יש נ"מ בין מטלטלי למקרקעי. אבל ביטול מקח יש למקרקעי נמי. וידוע דעות הראשוני' שהביא הרי"ף פ' הזהב בזה. והקשה הרי"ף על שיטה זו לפי גירסתו. עוד הקשה הרי"ף מהא דר"נ בב"מ דק"ח דזבין במאתים ושוה מנה אר"נ אין אונאה לקרקעות. וכבר יישבו התוס' שם ובכתובות דצ"ט דמיירי בבר מצרא ושרצה א' לקנות לעצמו ועדיין אינו רוצה לחזור בו. אלא דהמצרן אומר דקנוניא הוא. דודאי לא קנה ביוקר כזה וגם לא בטעות. ואם אפי' טעה ה"ז כשליח והמקח טעות. וע"ז קאמר ר"נ אין אונאה לקרקעות. ואפשר שמתרצה באמת לשלם הרבה יותר משוויה. וא"כ אין בעל מצרא יכול ללוקחו בשויה. וכן סוגי' דב"ק פ"א שום כסף שוה כסף ומפרש הגמ' שוה כל כסף והביא מזה הרי"ף ראיה דאין ביטול מקח בקרקעות. וזה ג"כ אינו הכרע לענין טעות דודאי יש שיתן יותר הרבה משוויה. אבל אם עומד המתאנה וצווח על אונאתו שטעה בכך יש בטול מקח לדעת רבינו. וכפשטא דגמרא שם דנ"ז דקאמר ר"נ הדר א' חסא אונאה אין להם בטול מקח יש להם. והא שכתבו התו' בקדושין בשמו של בה"ג בנוס' אחרת ממש"כ בשמו. כבר ידוע דתו' ראו בה"ג של ר' יהודאי גאון. ושלפנינו הוא מר"ש קיירא. וכמש"כ בהרבה מקומות: