העמק שאלה על שאילתות דרב אחאי גאון· רבי נפתלי צבי יהודה ברלין [הנצי"ב]
שאילתא קלח · פירוש ז
ואע"ג דתנאה דב"ג כו' כוון דהוקשו כו' פי' דיהושע ואלעזר נצטוו להנחיל לישראל את הארץ. והרי הן אביהן של ישראל. ומשה שהתנה עם ב"ג וב"ר. הרי הוא כשלוחן של יהושע ואלעזר. ומכ"מ הוצרך לכפילת התנאי. ומשני דמשה אע"ג דלא היה כדין אב המנחיל. מכ"מ בדין ב"ד היה ואי' בגיטין דל"ו הוקשו ראשין לאבות. דכח ב"ד יפה. וא"כ נתינת משה עה"י לב"ג וב"ר לא בתורת שליחות לחוד היה אלא בתורת ב"ד. אי נתן להם בלא תנאי מה שעשה עשה אע"ג שהיה דעת יהושע ואלעזר להתנות מכ"מ לא היו יכולין למחות על מעשה ב"ד של משה. מש"ה הוצרך להתנות עמם בת"כ. והא תלמוד מדברי רבינו שנא כפרש"י כתובות ד' ע"ד ד"ה ע"י שליח. דיהושע היה שלוחו של משה ונתינת הארץ ע"י יהושע היה בשליחותו של משה. והכי משמע פשטיה דקרא. וא"כ היה נסתר ג"כ כלל הר"ן הנזכר באות הקדום. שהרי נצרך המשלח להתנות עם השליח בדיני תנאי. אבל רבינו כ' שמשה בשליחות יהושע נתן לב"ג וב"ר בתנאי. והכי מבואר בירושלמי שהביאו הראשונים ז"ל דמקשי על הא שאמרו מודה ר"מ בלאחר והא אם של ב"ג וב"ר לא כלאחר הוא. ומשני שאני התם שהיתה הארץ לפניהם והם מחזיקין מעכשיו. לפיכך כפל משה התנאים שאם לא יקיימו יטלו אותם מידם. הרי דכבר נתן משה עצמו את הארץ. ומה שצוה את יהושע ואלעזר היינו שעשה עם ב"ג וב"ר את התנאי לפניהם שאם לא יקיימו יטלו מידם: