העמק שאלה על שאילתות דרב אחאי גאון· רבי נפתלי צבי יהודה ברלין [הנצי"ב]
שאילתא קלב · פירוש יג
אמרינן מתנות שלא הורמו כמי שהורמו דמיין. כ"ה בכת"י וכצ"ל. ועיקר הטעם הובא ג"כ ברמב"ם ה' אישות פרק ה' ה"ו מתנות שלא הורמו הרי הם כמו שהורמו לפיכך ישראל שנפלו לו טבלים מבית אבי אמו כהן והפריש מהן תרומה ומעשרות הרי הן כתרומה ומעשרות שנפלו לו בירושה מאבי אמו ואם קידש בהן אשה ה"ז מקודשת כו'. והוא מבואר בסוגי' דשלהי פ"ב דקידושין. ולימדנו רבינו דלא נימא טעמא דרב נחמן ארב"א משום דיכול למימר קאתינא מכח גברא דלא מצית לאשתעי דינא בהדי' כמו באידך מימרא דסוגי' דבכורות שם הלוקח טבלים מן הכותי מעשרן והן שלו. ולזה הטעם אפי' נפלו טבלים שלא נתמרחו ביד אבי אמו כהן פטור וכדאי' בדף מ"ז ב' בבכור בן גרושה לכהן שמת האב בתוך ל' יום לרבר"ה דס"ל פטור מפדיון משום דאמר לי' אתינא מכח גברא דלא מצית כו'. וע' מש"כ לעיל שאי' קי"ז אות ג' להוכיח דלהאי סברא אפי' נולד הבן אחר מיתת האב פטור. אבל אנן לא ס"ל סברא זו גם בבכור ב"ג כמבואר שם. גם בסוגי' דתרומה ולוקח מן הכותי מסיק הש"ס דתר"ג באמת בעי לתני' לכהן ולא אמרינן סברא זו אלא בתר"מ ומדרשה דקרא. וא"כ ע"כ מימרא דר"נ ביורש מאבי אמו כהן ג"כ אין הטעם אלא משום מתנות שלא הורמו כמי שהורמו דמיין ודוקא שכבר נתחייבו ביד אבי אמו כמו בבכו' ב"ג שלא מיפטר אלא כשמת האב לאחר ל"י. והיינו דדייק רבינו וכתב ישראל שנפלו לו טבלים ממורחין כו' ובגמרא אי' ישראל שהיו לו טבלים ממורחין שנפלו לו מבית אבי אמו כהן כו'. והי' אפשר לפרש שהישראל מירחן. ולהכי דייק רבינו שנפלו לו טבלים ממורחין. ואע"ג דהכהן היה יכול להפריש גם עד שלא נתמרח ותרומתו תרומ' מה"ת ופוטר אפי' לאח' שנתמרח מ"מ לא מיקרי בידו לתרום כיון שאינו מחוי' מה"ת. וע' תוס' זבחי' דל"ד בד"ה כל שבידו כו' כיון שאין מצוה כו' לא חשיב בידו: