העמק שאלה על שאילתות דרב אחאי גאון· רבי נפתלי צבי יהודה ברלין [הנצי"ב]
שאילתא קלב · פירוש ד
תנא ר"י אפי' כו'. בגמ' אי' ולא מגביהין תו"מ פשיטא תני ר"י לא נצרכא אלא אפי' כו' צריך באור מאי פשיטא. הא מהקדש וכדומה א"א ללמוד שאסור משום דדמי למו"מ. דהתם כל היכי דאיתא בי גזא דרחמנא איתא ומש"ה דמי הקדש למו"מ שיוצא מרשות לרשות. משא"כ הפרשת תו"מ שעדיין ברשות בעלים הן. ולא אסור אלא משום מתקן. והיכן פשיטא לן. וי"ל לרבא דפי' בפרק שני דמש"ה אסור להטביל כלים משום דנראה כמתקן. וה"נ הפרשת תו"מ אסור. ותו י"ל דפשיטא מהא דתנן בשבת פרק ב' ספק חשיכה ספק אינה חשיכה אין מעשרין את הודאי. ובתרומות פרק ב' המעשר בשבת בשוגג יאכל במזיד ל"י. וכיון שאין בין שבת ליו"ט כו' א"כ פשיטא דביו"ט ג"כ אסור. וכיב"ז כ' הרמב"ן במלחמת ה' פסחים פרק א' לפרש פשיטא דריש פ"ב שם וכ"מ. אבל בנוס' רבינו ליתא האי פשיטא והכי משמע מפרש"י ד"ה תני ר"י אפי' כו'. וכן הוא ברי"ף. וגם לשון תני ר"י לא נצרכא אלא כו' אינו מדוקדק כלל דלאו לשון ברייתא הוא. והכי מיבעי לא נצרכא אלא לכדתני רב יוסף אפי' כו'. או אמר ר"י לא נצרכא אלא לכדתני' אפי' כו':