העמק שאלה על שאילתות דרב אחאי גאון· רבי נפתלי צבי יהודה ברלין [הנצי"ב]
שאילתא קלא · פירוש א
דכיון דקיימא בפלוגתא אתו למיסנא אהדדי כו'. פי' הריב הבא על איזה רעה שעשה לו. אין באותו ריב מצד עצמו איסור כדכתיב משלי ג'. אל תריב עם אדם חנם אם לא גמלך רעה הא אם גמל רעה שרי. אבל אין דבר טוב יוצא מזה שסוף בא לידי איסור שנאה בלב. וכיוצא בזה תני' בספרי פרשה תצא עה"פ כי ינצו אנשים אין שלום יוצא מתוך מצות. וכה"א ויהי ריב בין רועי וגו' מי גרם ללוט שיפרוש מאותו צדיק ה"א מריבה וכה"א ועמדו שני האנשים אשר להם הריב מי גרם לזה ללקות ה"א מריבה. ורבינו כתב שבא לידי שנאה שבלב האסורה. וכ"ז דלא כפרש"י במשלי שם אם לא גמלך רעה שעבר ע"מ שכתוב בתורה ואהבת לרעך כמוך. ומי שהוא רשע רשאי אתה לשנאותו עכ"ל. הרי דהריב עצמו אסו' אם לא שעבר עביר' ואינו עמיתך ומות' לשנאותו ולא כן דברי רבינו. ומקרא מלא כתיב שם כ"ה ריבך ריב את רעך וסוד אחר אל תגל הרי דקרי ליה רעך ומתיר לריב עמו אבל יש ליזהר הרבה שלא יבא מזה לידי עבירות חמורות. והיינו וסוד אחר אל תגל פן יחסדך שומע ודבתך לא תשוב פי' סוד אחר של רעך שלא מאותו ענין והעול שיש לך עליו אל תגל. פן יחסדך שומע שאתה מבוהל ברוחך. וגם דבתך לא תשוב שהרי בע"כ תתפייס עמו שלא יבא לידי שנאה בלב ומחלוקת ח"ו. ויהי' קשה מפני הדבה שא"א להשיבה: