אור ברסלב

העמק שאלה על שאילתות דרב אחאי גאון· רבי נפתלי צבי יהודה ברלין [הנצי"ב]

שאילתא קכז · פירוש ב

פירוש א

ותניא אידך היה רמ"א כו'. זה הלשון לא שייך אלא היכי דמיתניין בהדדי. או שהוא שייך לענין ההוכחה דמיירי בי'. והנה אלו הברייתות לא מיתניין בהדדי וגם הרי"ף כשהביא הני תרי ברייתות כ' תניא הי' רמ"א כו'. אלא נראה דרבינו נצרך ברייתא זו לברור הפסק. והנה התו' דף ל"ח ב' ד"ה אלא כ' שאין הלכה כרבי דס"ל תכלת ולבן מעכבים זא"ז. משום דהלכה כרבי מחבירו ולא מחבריו כש"כ לא מרבו עכ"ל. ויש להבין מאי כש"כ יש בזה ואולי רבים עדיפי מרבו. ובאמת הרא"ש ה"צ סי' ז' כת' בזה"ל שאין הלכה כרבי כו' וקיי"ל הלכה כרבי מחבירו ולא מרבו. מיהו לשיטת רבינו בסי' מ"ח דאע"ג דאין הלכה כר"ע מרבו מכ"מ הלכה כר"ע מחבריו ע"ש אות י"ב וא"כ ה"ז ק"ו יפה. והרא"ש לטעמיה במ"ק סי' ע"ט שכ' דהלכה כרבי אפי' נגד רבו אע"ג שאין הלכה כרבי מחבריו. [ואע"ג שהרא"ש סותר ד"ע לענין לא מרבו. הל"ק דבמ"ק כ' בשם אבי העזרי ורשב"ם. ובה"צ כ' בשם י"א. הא מיהא פשוט שאין זה ק"ו]. ומש"כ התוס' ורא"ש דריה"ג רבו דרבי היה. אין הכוונה רבו ממש. שהרי ריה"ג וריב"נ רבות דרבותיו של רבי היו היינו דר"מ ור"י ועיקר רבו של רבי הי' ר' יעקב בן קורשאי. וצ"ל דס"ל דגם זה הוא ק"ו. דכיון דאין הלכה כרבו של רבי נגד רבו מכש"כ שאין הלכה כרבי. והרא"ש השיג הכי על הרי"ף בחולין פ"ג סי' מ"ז שפסק שאין הלכה כרב נגד ר' ינאי משום דרבו היה ומכ"מ פסק כשמואל. והקשה הרא"ש דמכש"כ שאין הלכה כשמואל נגד ר' ינאי. וכמ"כ הקשה בפ' ר"א דמילה סי' ה'. ומקור לזה הקו' הערה הרא"ש ברכות פ"ו סי' כ"א מהא דעירובין דף מ"ו דקאמר השתא דר' מאיר ור' יהודה הלכה כר"י במקום רבי יוסי מיבעי. אבל דעת רבינו והרי"ף אינו כן כמש"כ בשאיל' י' אות א' ושאיל' כ"ד אות י' ושאילתא קי"ג אות ב'. ומהא דעירובין יש לדחות דהא דקיי"ל כר' יוסי הוא משום דנימוקו עמו ושפיר מקשה השתא במקום ר"י אמרת דנימוקו עמו מכ"ש נגד ר' מאיר. אבל היכא דלא משום חשיבות אלא מחמת שהוא רבו שפיר י"ל דהלכה כרבי נגד רבו דרבו. מש"ה הוצרך רבינו להביא הא דר"מ רבו של רבי. [ואל תתמה מעובדא דירושלמי ר"פ משילין דאודיק רבי מכוותי' וחזי לר"מ מאחוריו ואמר שלא זכה לתורה אלא משום דחזי את ר"מ מאחוריו. הרי שלא למד רבי מר"מ. אבל באמת עיקר הנוס' בירו' רב וכדאי' בעירובין דף י"ג אמר רב האי דמחדדנא מחבראי דחמיתי' לר"מ מאחורי' והכי הי' הנוס' לפני רשב"ם ב"ב דנ"א ע"ש וברש"ל והכי היה עיקר הנוס' לפני התו' מנחות דף ק"ד אלא שהביאו דיש מגיהין בעירובין רבי משום עובדא דירושלמי הנ"ל אבל יותר יש להגיה בירו' רב. ואע"ג דעובדא הוי בית רבי מכ"מ באותה שעה אודיק רב מן כותא דרבי. וראה את ר"מ מאחוריו. וידוע דרב היה רגיל בבית רבי כדאי' בגיטין ד' נ"ט אמר רב אנא הואי במנינא דבי רבי] והלכה כר"מ והיינו שהביא רבינו הא דר"מ לברר הפסק. ועדיין יש לנו לבאר גוף ההוכחה דר"מ לא ס"ל כרבי. וצ"ל דאי כרבי לא שייך לומר עונשו של זה יותר מעונשו של זה. הרי שניהם לא קיימו מצות ציצית. ותו למאי המשיל לשני עבדים לימא למלך שאמר לעבדו להביא שני חותמות א' של זהב וא' של טיט על מה הוא כועס יותר אלא קמ"ל דיש עושה ציצית כולו של לבן וחסר תכלת ויש להיפך ושניהם יצאו י"ח ציצית אלא שחסר השלימות. וע"ע אות י"א.

ובה"א שלש. ושלש שבה"א כו'. כצ"ל וכ"ה בגמ' וע' מש"כ אות ז':

תוכן העניינים

העמק שאלה על שאילתות דרב אחאי גאון

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה