העמק שאלה על שאילתות דרב אחאי גאון· רבי נפתלי צבי יהודה ברלין [הנצי"ב]
שאילתא קכו · פירוש א
בכת"י ובפי' כת"י נתחלף סדר סי' קכ"ו וקכ"ז. והכי יותר ראוי לשנות תחלה מצות ציצית ואח"כ איסור תשמיש בהם אלא שסדר הדפוס לא זזה ממקומה:
במדעם דעביד לאפוקי כו'. כגון חוטי ציצית כו' מכסוי הדם כו'. פי' בדבר העשוי לצאת בו ידי חובה. ור"ל אפי' בשעה שאינו יוצא בו י"ח. וכ"ה בש"ע א"ח סי' כ"א. [ולא כהט"ז שם. וכבר תמה עליו בשו"ת מהרי"ם סי' ס"א]. והטור שם דחה ראי' זו דאפשר לומר דשאני כסוי הדם כשמכסה ברגל עושה המצוה בדרך בזיון משא"כ כאן. והב"י תמה על הטור שהרי בשבת דכ"ב אי' דאסור להסתפק מנויי סוכה כל ז' ולהרצות מעות כנגד נר חנוכה ואבוהון דכולהו דם הא מפורש שההנאה מדבר מצוה עד שלא עברה מצותו חשוב ביזוי מצוה ונ"ל מדם ויישב הב"ח דודאי מודה הטור דבשעה שהוא לובש הטלית כ"ע מודו דאסור. והוי כנר חנוכה בשעה שדולק. וה"ה סוכה בשעה שיושב אבל בשעה שאינו לובש ס"ל דשרי. והא דסוכה והושענא ואתרוג אסור אפי' שלא בשעת מצוה. היינו משום מוקצה דאתקצי בשעת ישיבה כמש"כ התו' שם ד"ה סוכה דאפי' בחוה"מ יש בו משום מוקצה משום שהן אסורין בשעת מצותן משום ביזוי מצוה. אבל בחול דלא שייך איסור מוקצה כלל אינו אסור אלא בשעת מצוה. וא"כ שפיר תמה הטור על ציצית בשעה שאינו לובש מנלן דאסור. מיהו רבינו לטעמי' דס"ל דנ"ח כשכבתה והותר ג"כ אסור כמבואר בדרשה דחנוכה והובא בפוסקים וטור סי' תרע"ז. הרי שאנו מדמין ולמדין מכסוי הדם אפי' שלא בשעת מעשה המצוה וה"ה בציצית. וע"כ צריך לחלק בין נ"ח לסוכה אחר שבעה כמש"כ הר"ן והביאו הב"י שם דהתם לא מקצה אלא לימי החג. שהרי עשוין להשאר אחר החג. משא"כ נ"ח שעשוין להתבער לגמרי להכי אפי' נשתייר אסור. וה"נ בציצית שהקצה כ"ז שהן שלמין למצוה. ואסורין אפי' בשעה שאינו לובש ומשתמש למצוה שהרי עדיין מוקצין למצוה. ובאמת כשנפסלו ועשויין הן לכך שיפסלו מותרין כמבואר בדברי רבינו בסמוך ואז הן דומין לסוכה אחר ז'. ולא נצרכנו לסברת התוס' דשבת הנ"ל אלא בסוכה שנפלה ואינו עתיד להקימה עוד ולהכשירה ומכ"מ כל ז' אסור מטעם מוקצה דיו"ט. אבל אם עוד תשתמש למצוה ודאי אסור מטעם בזוי מצוה אפילו שלא בשעת מצוה. ולמדנו מדברי התוס' שאם נתלש חוט בשבת או ביו"ט אסור להשתמש בו לא מיבעיא למ"ד נולד אסור אלא אפי' למאן דאמר נולד מותר מכ"מ אסור משום מוקצה דמצוה כמו סוכה שנפלה. וכ"ת לדעת רבינו דאפי' שלא בשעת מצוה אסור להשתמש בו האיך שרי ללבוש טלית שאולה מצוייצת והרי אינו מקיים בו המצוה. או בלילה לדעת הרמב"ם דכסות יום פטור בלילה. הל"ק שהרי אינו משתמש בציצית אלא בטלית. והציצית בטלים אגב הטלית כמו שמותר לצאת בשבת לרה"ר מטעם זה כ"ז שהם ראוים למצותן: