העמק שאלה על שאילתות דרב אחאי גאון· רבי נפתלי צבי יהודה ברלין [הנצי"ב]
שאילתא קכה · פירוש ו
הילכך טבח צריך למיבדק כו' בין כל חדא וחדא חיותא כו'. ולא כתב רבינו רבותא יותר דצריך לבדוק אחר שחיטה של אחת. משמע דס"ל לרבינו כהראב"ד פ"א מה"ש ובעה"מ ובדק הבית בית א' שער א' שא"צ לבדוק כלל. אף לכתחילה אלא בשוחט כמה בהמות יש לו לבדוק בין כ"א וא' משום דנוגע בהרבה עצם המפרקת כמש"כ הבעל המאור. וחיישינן שמא ימצא פגומה ויטרפו כולהו. והכי מסיק בהא דר"כ דלהכי מצריך בדיקותא בין כל חדא וחדא דאי לבסוף כו'. ובגמרא אי' כמאן כרב הונא ולמיפסל קמייתא. מזה הוכיח בפרש"י שפיר דצריך בדיקה אפי' לא כדי למפסל קמייתא אם ימצא פגימה. אבל מדברי רבינו נראה דגריס ולמכשר קמייתא. וה"פ דלהכי בדיק אחר הראשונה שמא ימצא פגימה אחר כמה בהמות יהי' הראשונה כשרה. ומשני לא כר"ח ולמכשר בתרייתא. והכי משמע לשון הבעה"מ שכ' בדקינן לה בין כל חדא וחדא דליתכשרן לר"ה כולהו לבד מבתרייתא ולר"ח דמתכשר אפי' בתרייתא כו'. וזהו נוסח' רבינו. וא"כ נראה עוד דהרי"ף שכ' הילכך צריך בדיקה בין כל חדא וחדא דאי לא בדק בין כ"ח וחדא נמצאת הסכין פגומה כל מאי דשחיט בה אסור כו'. ולא הזכיר בדיקה אחר שחיטת אחת כדי לאטרופי אלא מוכח דגם הרי"ף בשיטת רבינו. והיינו שכ' הראב"ד בהשגות דכבר הסכימו חכמים שא"צ בדיקה אא"כ רוצה לשחוט אחרים כו'. וע' כ"מ ולח"מ. מיהו מלשון הסכימו מבואר שידע מחלוקת הראשונים בזה. והיינו דעת בה"ג שכ' בזה"ל אלמא צריך למיבדק סכינא בתר דשחיט בה שמא בעור נפגמה וטרפה היא הילכך צריך למבדקה על כל חדא וחדא מקמי שחיטה וכן לבתר שחיטה עכ"ל. והיינו לשון הרמב"ם ממש ומבה"ג למד הרמב"ם. ורבינו והרי"ף בשיטת הראב"ד ובעה"מ ובדק הבית קיימי ותלי' בנוס' הש"ס כמש"כ. וידעתי דדעת האחרונים דהרי"ף כהרמב"ם ס"ל. אבל הנראה לי כתבתי וגם הרמב"ן במלחמת ה' לא הכריע בזה והביא שני הדעות ע"ש:
ובא כהן ליטול המתנות כו' כצ"ל. וכ"ה בכת"י. ולעיל שאי' פ"ז:
אמר מר זוטרא. בכת"י אי' אמר רב וכ"ה בגמ' והכי עיקר דפליג שם עם רב אסי תלמידי' ובר פלוגתי' בכמה דברים.