אור ברסלב

העמק שאלה על שאילתות דרב אחאי גאון· רבי נפתלי צבי יהודה ברלין [הנצי"ב]

שאילתא קיט · פירוש ג

פירוש ב

אע"ג דעמד אבוהון בדין והניח אחריות נכסים קרן משלם כו'. בגמרא אי' אהא דתניא נשבע הבן והודה משלם קרן ולא חומש דמיירי בשאין הגזילה בעין. ומקשה אי הכי אפי' קרן נמי לא לישלם ומשני לא צריכא דאיכא אחריות. ומקשה וכי איכא אחריות מאי הוי מלוה ע"פ הוא ואינו גובה לא מן היורשים כו' ומשני כשעמד בדין. ופרש"י דלא גרסי' וכי איכא אחריות מאי הוי. דבריש פרק הגוזל בתרא תני' דאם הניח להן אביהן אחריות נכסים חייבים להחזיר משום כבוד אביהם. ור"ל וכיון שמדרבנן חייב שפיר תני בברייתא דחייב קרן מדרבנן. ומה שפרש"י טעם החיוב משום כבוד אביהם אינו מפורש בגמרא. וכבר הקשה הכי מהרש"א. אלא משום דס"ל לרש"י דהטעם דאי' בב"ב דף קע"ו במלוה משום נעילת דלת לא שייך אלא במלוה ולא בגזל. וכי"ב דעת רש"י בריש מס' סנהדרין בהא דהודאות והלואות בשלשה הדיוטות משום נעילת דלת. דדווקא הלואות ממש ולא שאר ד"מ המצוין כמו דיני שומרין וכדומה וכמש"כ רש"י שם דף י"ג ב' דדוקא בבבל עבדינן שליחותייהו בכל דינים המצוין. אבל בא"י בעינן בכ"ד מומחים זולת בהודאות והלואות ממש. וה"נ ס"ל לרש"י כי אי' בגמ' דב"ב דמלוה על פה גובה מן היורשין משום נעילת דלת אינו אלא מלוה ממש. ובאמת כ' הרשב"א בשם רש"י בזה"ל והא מלוה על פה הוא כו'. וכתב רש"י דאף על גב דאמרינן סוף ב"ב מלוה על פה גובה מן היורשין התם משום כדי שלא תנעול דלת בפני לוין והכא לא שייך נ"ד עכ"ל. הרי שהי' נוסחא אחרת בפרש"י לקיים גי' זו עפ"י סברא דאפי' יש אחריות היו יורשין פטורין מלשלם גזל ומש"ה מפרש הבריי' דפ' הגוזל כשעמד בדין. ומזה תבין פרש"י לפנינו דמפרש ברייתא דהגוזל אפי' בשלא עמד בדין שהטעם הוא משו' כבוד אביהן. הא מיהת דעת רש"י דהא דמסיק ר"פ מלוה ע"פ גובה מן היורשין לא שייך אלא במלוה משום נע"ד. או אף בגזל אביו משום כ"א ולא בכל דבר. וכ"כ התו' קידושין די"ג ב' דבערכין ונזיקין לא שייך טעמא דנ"ד. אבל להתוס' ב"ק שם שיטה אחרת דודאי איכא סברא דנע"ד גם בגזל. וכל מלוה ע"פ שוין ולא חלקו בדבר. ומכ"מ שפיר מקשה הכא וכי איכא אחריות מאי הוי. דמשמע להש"ס דהכא מדאוריית' חייבין. ושפיר מקשה דלמ"ד שעבודא לאו דאורייתא אינו חייב קרן מה"ת. ומדברי רבינו אע"ג דעמד אבוהון בדין כו' מבואר דמיירי גם בלא עמד בדין דמכ"מ חייב קרן. ולא כפרש"י שהביא רשב"א. ומשמע דגריס כשעמד בדין וכפי' התוס'. ועוד יש להוכיח מכאן דרבינו פוסק שעבודא לאו דאורייתא. דלמ"ד שעבודא דאורייתא אין נ"מ במה שעמד בדין. ונהי דסוגיין יש לדחות דכך דרך הגמ' להקשות למ"ד שעבודא לאו דאוריית' כמש"כ הרשב"א מ"מ רבינו לא הוי לי' להביא רבותא דעמד בדין. אלא ס"ל שעבודא לאו דאו' ואפי' במלוה הכתובה בתורה כמו גזל. וכבר הוו בה טובא רבותינו ראשונים ואחרונים ז"ל:

תוכן העניינים

העמק שאלה על שאילתות דרב אחאי גאון

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה