העמק שאלה על שאילתות דרב אחאי גאון· רבי נפתלי צבי יהודה ברלין [הנצי"ב]
שאילתא קיח · פירוש ב
ולא שנא בן חודש ול"ש פחות מבן חודש. ואהרן כו'. בכת"י אי' ול"ש בן חודש ול"ש פחות מבן חודש שנ' את הלוים. ואהרן נמי דלא הוי בההוא מניינא הא איקרי בניו הכהנים הלוים ואיתקש לדורות מנלן דכתיב כו'. והדרש מאת הלוים מתבאר בגמ'. והכי אי' פחות מבן חודש לא ליפקע לוי' לא תפקע אלמה אראב"א לויה שילדה בנה פטור מחמש סלעים הל"ק כדמר בריה דר"י משמיה דרבא דאמר בפ"ר תלא רחמנא ואהרן שלא היה באותו מנין לא ליפקע כו' א"ק הלוים הוקשו כל הלוים זל"ז כהנים מנלן כדריב"ל דא' ריב"ל בעשרים וארבע מקומות נקראו כהנים לוים כו'. ורבינו הביא דרשה דאת הלוים לפני הקו' ואהרן נמי כו'. היינו משום דס"ל דלאחר שיישב הש"ס בכל הכהנים דאיקרי לוים ה"נ אהרן בכלל. ובגמ' שקיל וטרי באהרן לחוד. באשר אפי' נימא דכל כהנים לא איקרי לוים מכ"מ באהרן כתיב הלא אהרן אחיך הלוי ומש"ה לא מקשה אלא משום שלא הי' באותו מנין דפקעי. וע"ז יישב הש"ס דכתיב את הלוים הוקשו כו'. אבל בסוף הסוגיא דנתיישב כל הכהני' ממילא הלא אהרן בכלל. מיהו למדנו מדברי רבינו בנוס' כת"י פי' הסוגיא. דרש"י פי' דישוב את הלוים הוקשו כו' קאי על כולהי תיובתא. על פחות מבן חודש. ולויה שילדה כו'. והתו' פי' דבזה דקאמר בפטר רחם תלא רחמנא. נתיישב קושיות אלו. ולא נצרכנו לדרשה את הלוים אלא לקושיא ואהרן כו'. והלא בדברי רבינו מבוא' כפרש"י. וע"ע אות ה' דלפי זה הפי' נתחזק פסק רבינו להלן: