אור ברסלב

העמק שאלה על שאילתות דרב אחאי גאון· רבי נפתלי צבי יהודה ברלין [הנצי"ב]

שאילתא קיז · פירוש ג

פירוש ב

את"ל כישראל דמי ומחייב למיפרק נפשי' היכא דמית כו'. כי תבעי לך דמית אביה בתוך ל"י כו'. אינו מובן. שהרי רבינו קאמר את"ל דחייב למיפרק נפשי'. והאיך הדר מיבעי לי' כשמת בתוך ל"י ואי גם בכה"ג פטור אימתי כישראל דמי וחייב. וצ"ל דתחלת השאלה הי' ג"כ כשנולד לאחר שמת אביו הכהן ומכ"מ כיון דמכח אבוה קאתי בירושה וש"ד יש לו זכות אביו. ובאמת לרבר"ה דאמר סברא זו דקאתינא מכח גברא דלא מצי למשתעי דינא בהדי' פטור אפי' נולד לאחר שמת האב. תדע דמקשה מהא דתנן נתגיירה מעוברת בכור לכהן אמאי נימא אתינא מכח גברא כו' ומשני שאני כותי דלית לי' יחוס. ולכאורה קשה. וכי לא ידע המקשן דכמת אביו דמי שהרי אינו הולך אחר האב. אלא ודאי אפי' מת האב ס"ל לרבה בר"ה דפטור ומש"ה מקשה שפיר. ומשני דשאני כותי דלית לי' יחוס ולא מכח אבוה קאתי. אבל בנו של כהן והוא חלל. אע"ג שמת האב מצי למימר אתינא מכח גברא כו'. והשת' ה"ק רבינו את"ל דאם מת האב קודם שנולד הבן חיי' הבן למיפרק נפשי'. מ"מ אם מת האב בתוך. ל"י עדיין הוא ספק. וטעם ההפרש בין מית קודם שנולד למית לפני ל"י מבואר בסוגי' דמ"ט א' הפודה את בנו בתוך ל"י רב א' בנו פדוי. ושמואל א' אין בנו פדוי. ומפרש הש"ס בנתעכלו המעות דרב א' מידי דהוי אקידושי אשה לאו אע"ג דנתעכלו המעות הוי קידושין ה"נ ל"ש. ושמואל א' התם בידו לקדשה מעכשיו הכא אין בידו לפדותו מעכשיו. והרי התם בקידושי אשה אם נתן לא"א ואמר לה התקדשי לי לאחר שתתגרשי למ"ד אין אדם מקנה דשלב"ע לא מהני נתינת מעות. דאפי' המעות בעין א"מ וצריך לחזור ולומר ה"א מקודשת. וכ"כ בפשיטות הב"ש סי' מ' ס"ק ט'. ממילא אם נתעכלו המעות לא הוי קידושין. ואפי' לרב דס"ל אדם מקנה דשלב"ע כדאי' ביבמות דצ"ג. מכ"מ קודם שנולד אפשר דמודה דלא קני' כמש"כ התו' שם ד"ה לאחר. דיש חילוק בין דבר שישנו בעולם אלא שמחוסר מעשה כהא דרב. בין דבר שעדיין אינו בעולם. וכ"כ הרמב"ן במלחמת ה' סוכה פ"א דר' ינאי ור' חייא לא ס"ל כראב"י בדבר שלב"ל לגמרי. ואפי' אי נימא דרב ס"ל גם בעובר אדם מקנה. מכ"מ אנן דלא קיי"ל הכי ודאי הנותן לכהן עד שלא ילדה אשתו אין בנו פדוי אפי' הוכר עוברה. ואפי' לדעת הרמב"ם דהמקדש לאחר שהוכר עוברה דבריו קיימין. לא אמרה אלא לחומרא כמש"כ הגר"א שם ססי' מ'. ויש להוסיף דדווקא בקידושי אשה דדמי' לקדושת הגוף דקרבן כדאי' נדרים דכ"ט ובקדושת הגוף תנן ר"פ כיצד מערימין במבכרת שהיתה מעוברת ואמר מה שבמעי' של זו אם זכר עולה כו' ויש עוד אריכות בזה ואכ"מ. הא מיהא דבפה"ב הנותן לכהן קודם שנולד אין בנו פדוי. משא"כ אחר שנולד ולפני ל"י לא הוי דבר שלב"ל. ואפילו שמואל מודה בלא נתעכלו המעות בנו פדוי אפילו מת האב בתוך כך. והשתא במת האב קודם שנולד שלא היה אופן לזכות לכהן אחר דמי הפדיון ממילא פשיטא שלא זכה גם הוא. אבל במת האב תוך שלשים יום שהיה אפשר לזכות לכהן אחר שפיר מיבעי לן אי זכה האב ולא מיחייב ג"כ הבן לפרוקי נפשי' או לא ועיין שאילתא קל"ב אות י"ג מש"כ בס"ד:

תוכן העניינים

העמק שאלה על שאילתות דרב אחאי גאון

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה