אור ברסלב

העמק שאלה על שאילתות דרב אחאי גאון· רבי נפתלי צבי יהודה ברלין [הנצי"ב]

שאילתא קיב · פירוש א

שאילתא קיב

למינח נייח שמיטתא וכו'. בכת"י אי' למיתן נייח כו'. ולשון נקי הוא:

ואסור למכסה אילני בגווה משום דקדחי ומהוי כזרייעה כצ"ל ובכת"י אי' משום דקדחי כזריעה דכתיב שש שנים תזרע שדך ובשנה השביעית שבת שבתון יהיה לארץ. וכאן מיירי רבינו באיסור דאורייתא. וכסוח אילן היא זמירה שבכרם כת"א וכרמך לא תזמור לא תכסח. ואחד כרם ואחד כל אילן שוה כמש"כ הרמב"ם וסמ"ג ריש ה' שביעית. ואע"ג דכתיב וכרמך. מכ"מ כל האילן בכלל וכבר ביאר הרמב"ם בסה"מ מ"ע קל"ד טעמו ש"ד וז"ל ואמר כן תעשה לכרמך לזיתך וזה בכלל כל שיצמח מן הארץ ואמנם בא זה הצווי בכרם וזית בלבד בעבור שבא הכתוב אזהרה ביחוד מלאסוף תבואות הכרם. וכמו שהכרם שהפקרו מ"ע הנה מניעתו בל"ת כן הזית וכל מה שיצמח בשנה השביעית שהתבאר שהפקרו בעשה הנה מניעתו בל"ת ודין הזית ודין שאר פירות אחד עכ"ל. ומלשון רבינו בכת"י משמע דבא ללמדינו מקור זה הדין מדכתיב שבת שבתון יהיה לארץ ומשמע כל שבארץ פי' הגדל ממנה. והא דכתיב כרמך וזיתיך כבר נדרש במכילתא משפטים יפה בשני אופנים ע"ש. הא מיהא דכסוח אילני אינו תולדה כמו כסוח דתני בסמוך מנין לניכוש ולכסוח. דמיירי בזרעים ואינו אסור אלא מדרבנן. ומש"ה הוסיף אח"כ לומר ואסור למיעבד כו'. ר"ל שמכ"מ אסור מדרבנן כל עבודות:

תוכן העניינים

העמק שאלה על שאילתות דרב אחאי גאון

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה