אור ברסלב

העמק שאלה על שאילתות דרב אחאי גאון· רבי נפתלי צבי יהודה ברלין [הנצי"ב]

שאילתא קי · פירוש א

שאילתא קי

חלופי שמא דשמיא כצ"ל וכ"ה בכת"י:

מי אמר משום כ"ש הוא כו' מפרש טעם מחלוקתן דשמואל ור"ח דשמואל ס"ל דמשום כפירת הישראל להכעיס יש לקרוע כמו על מיתתו. וכדאי' במדרש והובא בפירש"י ויצא בן אשה ישראלית מהיכן יצא מעולמו יצא. ואע"ג דמומר כבר נתפקר. מ"מ אפשר שעד עתה לא היה רק לתיאבון. ועוד לא העיז הרשע כולי האי. אבל השומע מן העובד כוכבי' דמעיקרא כפרין וקיימין לא ור"ח סובר דמשום כבוד השכינה הוא וכמו הרואה ס"ת שנשרף במ"ק ד' כ"ה א'. וא"כ אפי' שומע מן העובד כוכבים חייב. והנה הא דשקיל וטרי בגמרא וכי קרעו משעה ששמעו מאי הוי הא קא שמעי השתא. ומשני לא סלקא דעתך כו' וא"כ מעיקרא פשוט ליה דמן הסברא היה חייב לקרוע והיינו כבוד שמים. ודומה לחזר וראה ס"ת אחרת שנשרף. דאי משום כפירת ישראל. הא כבר קרעו על כפירתו. אלא פשוט דמשום כבוד שמים. ומשני דמקרא יש להוכיח שא"צ לקרוע וא"כ הטעם משום כפירה. וא"כ מוכח דהלכה כשמואל דהשומע מן העובד כוכבים אינו חייב לקרוע. ור' חייא דס"ל דמשום כבוד שמים הוא צ"ל דקסבר דהשומע מן השומע ג"כ חייב לקרוע ותנא הוא ופליג על תנא דבריייתא. ולא דייק מן המקרא הכי אלא דכבר סיפר צדקת השלוחים שקרעו ואח"כ סיפרו צדקת חזקיה המלך ומסתמא המה חזרו וקרעו. ומכאן יש לעשות סמוכים לפסק הרמב"ם פ"ב מה' עבודת כוכבים שפסק שאין קורעין עד שישמע מישראל כשמואל. ומצד הסברא יש לפסוק כר"ח כמ"ש המהרי"ק והביאו הכ"מ. אבל לפ"ז א"ש דלהכי פסק כשמואל משום דהברייתא כוותיה אזלא וע"ע בסמוך:

ואם תאמר בש?קה עובד כוכבים הוי רבשקה ישראל כו'. כן הוא בכת"י:

תוכן העניינים

העמק שאלה על שאילתות דרב אחאי גאון

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה