העמק שאלה על שאילתות דרב אחאי גאון· רבי נפתלי צבי יהודה ברלין [הנצי"ב]
שאילתא קטז · פירוש ב
לא מיקרי איש כו' מעל"ע ותינוקת בת שתים עשרה שנה ויום א' מעל"ע. כצ"ל וכ"ה בכת"י. העיר בני הרב מ' חיים שי' דדעת רבינו דשני גדלות חשבינן מעל"ע משעה לשע' דאי ללמד דבעינן מיום ליום ולא שנת עולם. סגי במאי דקאמר ויום אחד כלשון המשנה. אלא הוסיף דמעל"ע ממש בעינן. ויפה העיר. וכבר חקרו בזה המג"א והט"ז סי' נ"ג והמל"מ ה"א פ"ב והגאון תומים סי' ל"ה ובבני אהובה ה' אישות פ"ב. וכולם בחדא רוקא טפו דקיי"ל דלא בעינן מעל"ע ממש. ואילו ראו דברי רבינו לא הוו דחו בשתי ידים. ועי' מש"כ הרא"ש סנהדרין פ"ד סימן ו' בענין טועה בד"מ. ואף כי יד גדולה בפוסקים ראשונים הכי כאשר יבואר. והנה עיקר חקירה היא בתו' ערכין ד' ל"א ד"ה מיום וז"ל במס' נדה פי' הר"א דדוקא בבתי ערי חומה בעינן מעל"ע לשעות אבל אינך דהתם דמני למימר דאזלינן בהו בתר שנה שלהם ולא בתר שנת עולם. בכולהו לא בעינן מעל"ע לשעות דבבתי ערי חומה דוקא הוא דגלי לן קרא אבל דאינך לא עכ"ל הר"א ור"ל דמקרא דבתי ערי חומה לא נ"ל אלא ע"ח לחוד ולא אינך מג"ש דשנה שנה והא דבקדשים אי' בזבחים דף כ"ה ב' שעות פוסלות בקדשים הוא מגוף דרשה דכבש בן שנתו וכמש"כ התו' לעיל ד' י"ח ב' ד"ה שנתו בשם הר"ש בנו של ר"א. ליישב מה שהקשה אמאי בעינן קרא דשנה דתמיד שלו ולא מנין עולם. הא ע"כ הכי הוא. דאלת"ה היאך יהיה תמיד בר"ה. דאי נולד קודם ר"ה הוי בר"ה בן שתי שנים ואי נולד בר"ה הוי מחוסר זמן. ומש"ה יישב דאיצטריך שיהיה מעל"ע משעה לשעה. ובשיטתיה קאי אביו הר"א דלפי זה הוי קדשים ובתי ערי חומה שני כתובים הבאים כאחד ואין מלמדין אפי' בג"ש כדאי' בזבחים ד' נ"ז א' ע"ש. ולכאורה יש להוכיח הכי מהא גופא דאיצטריך רבא להשמיענו דשעות פוסלות בקדשים ואי איתא דבכ"ד הכי פשיטא דקדשים לא גרע. אלא דוקא בקדשים וכישוב הר"ש הנ"ל דמבן שנתו נ"ל. ונראה דלזה ההוכחה כוונו התוס' נדה ד' מ"ז ב' שכתבו בזה"ל בפ"ב דזבחים אמר דשעות פוסלות בקדשים וכן בבתי ערי חומה כדמשמע בפ"ב דזבחים ולא דמי לאחריני כדאמרינן דלא בעינן מעל"ע דשעות כו' והלשון משובש. דלענין בתי ערי חומה לא נזכר בפ"ב דזבחים. אלא כצ"ל וכן בבתי ערי חומה. [וסוגיא מפורשת היא במקומה בערכין]. ולא דמי לאחריני כדמשמע בפ"ב דזבחים דלא בעינן מעל"ע דשעות כו'. והיינו כמש"כ מדאיצטריך לאשמעינן בקדשים. ולשיטה זו כ"ש שנים דפ' יוצא דופן דאינו אלא הל"מ ולא שייך למילף מג"ש פשיטא דלא הוי מעל"ע דשעות וא"כ רב דקאמר בנדה שם הילכתא בכולי פירקא מעל"ע פירושו לאפוקי דלא חשבינן למנין עולם. ולא הוסיף אלא בהא דבת עשרים שנה כו'. דלא קתני בי' ויום א' דאילו בשארי ענינים דאותו הפרק מפורש במשנה ויום אחד. וכן בהא דאשמעינן רב יוסף שם דהא דתניא שבבן ובבת כולן מעל"ע. דקאי לפירקין דיו"ד. וס"ד דאביי דהא דרב גידל דאמר לענין ערכין פליג עלי' דר"י. כ"ז אינו אלא בהא דבת עשרים. והכי פרש"י שם ד"ה לפרקין דיו"ד להיכא דלא תנן ויום א' כגון בן עשרים ובת עשרים. ולטעמי' אזיל שפי' שם ד"ה מעל"ע מיום ליום ולא אמרינן למנין עולם כו'. ולא פי' משעה לשעה ג"כ וכ"כ בחי' רמב"ן במס' נדה בשם התוס' אבל התוס' ערכין הנ"ל סיימו בזה"ל והתוס' דכאן כתבו דה"ה בכולהו בעינן מעל"ע לשעות דילפינן שנה שנה מבתי ערי חומה כדאמר הש"ס לקמן גבי מילתא אחריתי עכ"ל. ור"ל בכל מילי דנ"ל מקראי דבעינן שנה שלו נ"ל מג"ש דבתי ערי חומה דה"ה משעה לשעה וממילא כשפי' רב יוסף הא דתני' וכן שבבן ושבבת כולן מעל"ע. דקאי לפרקין דיו"ד. לאו אהיכא דלא תנן ויום אחד קאי אלא אפילו היכא דתנן ויום אחד אשמעינן דבעינן מעל"ע ממש משעה לשעה. והכי פרש"י עצמו ערכין ד' י"ח ב' ד"ה לפרקין דיו"ד ע"ש. ולטעמיה אזיל שם שפי' בד"ה מעל"ע אותו יום ואותו שעה כו'. ורב דקאמר הלכתא בכולי פירקא מעל"ע תרתי אשמעינן דבכל הפרק דתנן ויום א' היינו מעל"ע דשעות. והכי הוי הל"מ וגם הא דבת עשרים. ועולא דפליג עליו שם מודה לרב בהא דתנן ויום א' דפירושו מעל"ע וזה דעת רבינו. והכי יש להוכיח מגוף הסוגיא כפרש"י דערכין. דלפרש"י דנדה היאך ס"ד דאביי דר"ג פליג בהא דרב יוסף דלא בעינן בכולהו מעל"ע ומש"ה לא מפרש אלא בערכין. הא מיהא מצי לפרש על אינך דפרק יו"ד דפשיטא דבעינן מע"לע דקתני בהו ויום א' מלבד הא דבת עשרים. אלא ס"ד דאביי דבכולהו פליג ומשום דלא בעינן מעת לעת דשעות. וכן יש להוכיח עיקר זה הדין מהא דערכין דף ל"א דקאמר לרבי מיום ליום ומעל"ע מעד תום שנת ממכרו נפקא. ומשמע דתרווייהו מדיוק א' נ"ל. וא"כ תליין הא בהא בכולהון דנ"ל שנה שלו ולא של מ"ע דבעינן מעל"ע לרבי ולא בעינן ג"ש כלל לדידיה. והרי לא מצינו מחלוקת רבי וחכמי' בהא. והנה אח"כ ראיתי בשו"ת ח"ס סי' שמ"ג דבאמת פליגי רבי וחכמים. אבל יפה כתב התומים כאן שאין לעשות מחלוקת תנאים שלא נזכר בש"ס. ואם כן מבואר דגם לחכמים בכולהו בעינן מעל"ע דנ"ל מג"ש דבתי ע"ח. והא שנדחק הר"א דבכולהו לא בעינן מעל"ע דשעות משום קושיית בנו הר"ש הנ"ל. לענ"ד ל"ק מידי. חדא דאיכא למימר דתנא דאיצטריך ללמדינו דשנה האמורה בקדשים שנה שלו. אתי כר"א בר"ה ד' י' דשלשים יום בשנה חשוב שנה ולא יום אחד. וא"כ אי הוי בקדשים שנה של מ"ע היינו דוקא נולד לפני שלשים יום מיחשב שנה בר"ה ולא בתוך ל' יום כמו לענין ערלה. ושפיר משכחת תמיד בר"ה כגון בנולד תוך ל' יום לפני ר"ה. ולר"מ באמת לא בעינן דרשה דקרא ואח"כ מצאתי זה הישוב בתשובת ח"ס הנ"ל וע"ש עוד ישוב ע"ז. ועוד י"ל דעיקר קרא כבש בן שנתו בעולת יולדת כתיב ולא בתמיד ואי כתיב בן שנה ופי' שנה של מ"ע. ה"א דתמידים לא נ"ל מעולת יולדת. ובשלמא אי מפרשינן בן שנה שלו. גלי קרא דלאחר שנה יצא מכלל כבש. ממילא בכ"מ דכתיב כבש בתוך שנה הוא. אבל אי נימא בשנה של מ"ע ע"כ אין הפי' דלאחר שנה יצא מכלל כבש. דהיאך אפשר לומר בנולד יום א' לפני ר"ה יצא מכלל כבש. ואי נולד אחר ר"ה מיקרי כבש שנה שלימה אלא ע"כ אינו אלא גזירה דכבש בתוך שנה דוקא כשר ליולדת. ולא כבש אחר שנה. וא"כ לא מוכח למילף בתמידין דבעינן שיהיה בן שנתו דוקא. וגם א"א למילף כקושיית התוס'. ומה שהוכחנו מסוגיא דזבחים דף כ"ה שעות פוסלות בקדשים דדוקא בקדשים הכי הוא. לאחר העיון מוכח להיפך. דלפי' הר"א הכי מיבעי ליה למימר זאת אומרת שעות כשרות בקדשים. ור"ל דלא נימא דנפסל בתחילת יום א' אחר שנה קמ"ל דשעות כשרות. אבל שעות פוסלות תמוה. אלא מוכח להיפך דבתחילת היום פשיטא דכשר. דבכ"מ בעינן מעל"ע דשעות. אלא דהוי ס"ד דכל היום כשר. אף לאחר שנגמר השנה משום דנגרר אחר חצי יום הראשון. קמ"ל דמ"מ שעות פוסלות. וכבר כ' הגאון תומים שם דשיטת התו' בשם ר"ת בנדה דף מ"ט כשיטה זו ופליגי ר"י ור"ש אי אייתי שערות במקצת היום דלאחר י"ג ולר"י הוי כלאחר הפרק ומשום דמכ"מ כבר נכנס מקצת יום בשני גדלות. מהני עכ"פ גם מקצת ראשון דלא להוי שומא. וע' מש"כ עוד בזה סי' קס"ד אותו' בס"ד: