אור ברסלב

העמק שאלה על שאילתות דרב אחאי גאון· רבי נפתלי צבי יהודה ברלין [הנצי"ב]

שאילתא קטו · פירוש א

שאילתא קטו

אי כתיב בכסף ובשטר יקנו כדקא אמרת. כ"ה בכת"י וכצ"ל:

ועצה טובה דקא מיסב להו כדכתי' ונתתם בכלי חרש וגו'. בכת"י ליתא האי כדכתי' וכו'. ובאמת אינו בזה הפסוק דשדות בכסף יקנו. ולנוסחא דילן צ"ל דמביא ראיה כמו הא דכתיב לעיל ונתתם בכלי חרס וגו' אינו אלא עצה טובה ה"נ הא דכתיב וכתוב בספר וחתום שהוא עצה טובה. וכ"ה בב"ב ד' כ"ט וע' מש"כ אות ה':

[*והנה בגיטין ד' כ"ב פליגי ר' יוחנן ור"א בשטר ראיה שנכתב ע"ג דבר שיכול להזדייף אי כשר לר"א דס"ל עדי מסירה כרתי. דר"א פוסל משום דבעינן למען יעמדו ימים רבים. ור"י מכשיר דלמען יעמדו ימים רבים אינו אלא עצה טובה. וא"כ מבואר דר"א סבר דלמען יעמדו ימים רבים דינא קתני. וא"כ ע"כ הך סוגיא דב"ב ד' כ"ט דאמרינן שם דקרא דונתתם בכלי חרס הוא עצה טובה אזלא כר"י וא"כ יש ללמוד מדברי רבינו ז"ל שלפנינו שהביא הך סוגיא דב"ב ש"מ דס"ל דהלכה כר"י. וכ"ה דעת ר"ח ז"ל מובא בפוסקים. ובודאי הך סוגיא דב"ב מכרעת לדבריהם ז"ל. וכבר הוכיחו כן התו' ב"ב ד' קס"ב ופסקו הכי ע"ש. וראיתי במשכנות יעקב חלק חו"מ סי' י"ט הביא מעצמו ראיה זו. ואישתמיטתיה דברי התו' דב"ב הנ"ל. וכן בתומים סי' מ"ב סק"ב נסתפק בדעת התוס' ע"ש. ותימא שלא זכר כלל מדברי התוס' דב"ב הנ"ל. ומ"ש המשכנות יעקב שם לדחות הך ראיה משום דבב"ב אינו מביא ראיה מלמען יעמדו ימים רבים. רק מונתתם בכלי חרס ע"ש. תמהני דאפי' נימא הכי מ"מ מוכח דהלכה כר"י. דכיון דקרא דונתתם בכלי חרס לעצה טובה היא א"כ אין ללמוד מלמען יעמדו ימים רבים דדינא קתני. דדילמא נמי עצה טובה היא כמו ונתתם בכל"ח. מיהו בחי' הרמב"ן ז"ל לב"ב ד' כ"ט כתב להדיא כמ"ש המשכנות יעקב. דמונתתם בכל"ח דייק דעצה טובה קמ"ל. אבל למען יעמדו דינא קתני לר"א וצ"ע. ובזה נ"ל לבאר מש"כ התוס' בקדושין דף ט' ד"ה כתב דהא דקאמר אביי בכתובות ד' כ"א דשטר שנכתב ע"ג חרס פסול אתי' כר"מ דס"ל עדי חתימה כרתי והאחרוני' ז"ל הקשו ע"ז הא בכתובו' מיירי בשטר ראיה. ובשטר ראיה פסול אפילו לר"א דס"ל עדי מסירה כרתי. וכן מצאתי בחי' הרמב"ן ז"ל בב"ב ד' נ"א שכ' כן ע"ש. ולפמ"ש אזלי לטעמייהו. דלשיטת התו' בב"ב ד' קס"ב דההיא דב"ב ד' כ"ט אתי' כר"י דוקא. והתם אביי קאמר לה. א"כ מוכח דאביי כר"י ס"ל דלר"א דס"ל ע"מ כרתי אפי' בשטר ראיה כשר. וא"כ ע"כ הא דקאמר אביי בכתובות דבשטר ראיה פסול היינו כר"מ. [ושוב מצאתי בס' שע"מ בסי' מ"ב שכ"כ לתרץ קושיית האחרונים ז"ל]. אלא שמ"מ קשה. כיון דאביי כר"מ ס"ל א"כ אמאי קאמר דקרא דלמען יעמדו ימים רבים עצה טובה היא. הא לר' מאיר ודאי י"ל דדינא קאמר. אמנם י"ל דבב"ב קאמר שם אביי לרב יוסף ולרב יוסף שמעינן להדיא דס"ל עדי מסירה כרתי כר"א. כדאיתא בסנהדרין דף כ"ח ע"ש. ואע"ג דבסנהדרין שם משמע דאביי נמי סבר כר"א. וא"כ היאך כתבו התו' דאביי כר"מ ס"ל. וכבר הקשה כן בתומים שם. ונראה דהתוספת דקדושין ס"ל כמ"ש הרשב"א ז"ל בחי' לגיטין ד' פ"ה דאביי בסנהדרין לדברי רב יוסף קאמר לה. אבל איהו ס"ל כר"מ ע"ש. ולא כמ"ש התו' בכתובו' דף צ"ד ד"ה כתב. וכ"ז התוספת לטעמייהו. אבל לדעת הרמב"ן ז"ל דהא דקאמר בב"ב דקרא דונתתם בכלי חרס הוי עצה טובה הוי אפי' לר"א. א"כ אינו מוכח דאביי סבר כר"י. וא"כ שפיר מצינו למימר דהא דקאמר אביי בכתובות דשטר שנכתב ע"ג חרס פסול. הוי אפילו לר"א דס"ל עדי מסירה כרתי. רק דסבר כר"א דשטר ראיה פסול אפי' לר"א. וא"כ הרמב"ן ז"ל לטעמיה אזיל. וע' בדו"ח להגרע"א ז"ל בפסחים ד' ט"ז ודו"ק. ודע דבספר הישר לר"ת ז"ל בקדושין כתב נמי כדברי הרמב"ן ז"ל דההיא דכתובות היינו טעמא דפסול ע"ג חרס משום דהוי שטר ראיה ע"ש. וזה סותר מש"כ התוס' בקדושין שם משמו ז"ל וצ"ע. וע' ש"ך בחו"מ סי' מ"ב סק"ב ודו"ק. מחתני הר"ר רפאל שיחי']:

ותנן נכסים כו'. פי' עוד ראיה דכסף לחוד קני מדתנן נכסים שיש להם כו'. וע"כ בכל חדא מהנך ניקנין. דאין לומר בכסף ושטר ביחד דא"כ בחזקה במאי איירי דע"כ לא בעינן תלתא דבקרא לא כתיב אלא בכסף ושטר. אלא ע"כ חזקה לבד קני. וה"ה כסף ושטר. פי' או כסף. או שטר.

דאי בעינא למיהדר הדרנא בי. ובשטר אמר שמואל כו' כצ"ל. וכ"ה ברי"ף. ובכת"י אי' הדרנא אמר כו':

תוכן העניינים

העמק שאלה על שאילתות דרב אחאי גאון

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה