אור ברסלב

העמק שאלה על שאילתות דרב אחאי גאון· רבי נפתלי צבי יהודה ברלין [הנצי"ב]

שאילתא קז · פירוש יב

פירוש יא

או דילמא משום דקא אתי לאשוויי גומות אסור. ולא ביאר רבינו טעם של כותל. משום דמסיק להתירא. אבל בקרקע דמסיק לאיסורא פירש טעמו של דבר ללמדינו דבבית מרוצף שרי כמש"כ המ"א סי' ש"ז ס"ק כ"ד. ופסק רבינו כרבא וכ"פ בה"ג והרי"ף ורבו בזה שנויי דעות הפוסקים בזה כמבואר בספרי הראשונים ובש"ע סי' ש"ב. והוא ע"פ דאיתא בגמרא ר"פ אמר אחד זה ואחד זה מותר. ומר בריה דרבינא אמר אחד זה ואחד זה אסור. ויש פוסקים כר"פ דבתרא הוא. ויש פוסקים כמר בריה דרבינא משום דקא מפרש הש"ס למילתיה וע"ש. וע' במאור ומלחמות ה' והר"ן ז"ל. ולי נראה לחזק פסק רבינו ה"ג ורמב"ם ז"ל. דאביי ואי תימא ר"י אמרו מקנחו בקרקע ואין מקנחו בכותל. וללשון דאביי אמרה פשיטא דהלכה כרבא לגביה בר מיע"ל קג"ם. וא"כ א"א לפסוק כר"פ להתיר קרקע ולא כמר בריה דרבינא לאסור כותל. דא"כ אשכחן עוד מילי דהלכה כאביי. וכיון שהקדים הש"ס אביי לדרב יהודה דקשיש מיניה. ש"מ דעיקר בעל מימרא זו היה אביי. ויש אומרים בשם ר"י ג"כ. וע' רא"ש ביצה פ"א סי' ו' דשקיל וטרי בענין כזה דמחולק שמואל ואיתימא ר' יוחנן על רב. ומסיק בשם הגאונים דהלכה כרב. והיינו משום דשמואל פליג עליה שנזכר בסתמא דגמרא. ואפי' לאידך פוסקים שפסקו בביצה שם כלישנא דר"י הוא בר פלוגתיה י"ל דמודי הכא. דהתם אקדים הש"ס שמואל לר"י דעדיף מיניה כידוע במס' חולין ד' צ"ה ב' ובכ"מ נזכר שמואל לפני ר"י עי' בכורות ד' כ"א ב'. משא"כ אביי לפני ר"י אינו אלא משום דעיקר האי לישנא דאביי אמרה. ואין לומר דשאני הכא דאמוראי בתראי קיימי בשיטת אביי מש"ה לא חשיב בהדי הילכתא כאביי. שהרי גם ביאוש שלא מדעת ב"מ ד' כ"ב ב' א"ל רב אחא בריה דרבא לרב אשי. וכי מאחר דאיתותב רבא הני כו'. אלמא דס"ל אין הלכה כרבא ומכ"מ מיחשב במניינא דהלכה כאביי. ש"מ דזולת הני סימני אין הלכה כאביי גבי רבא:

מי אמרינן כיון דמיחזי דקא עביד עיבידתא אסור כו' כ"ה בכת"י:

תוכן העניינים

העמק שאלה על שאילתות דרב אחאי גאון

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה