העמק שאלה על שאילתות דרב אחאי גאון· רבי נפתלי צבי יהודה ברלין [הנצי"ב]
שאילתא קז · פירוש ג
כשהוא אומר מיום הביאכם את עומר התנופה הרי מחרת יו"ט כו'. זה אינו לא בת"כ ולא בגמרא ובאמת הוא פלאי. שהרי אותו הערעור של הצדוקים חל על הבאת העומר ג"כ מלשון הכתוב ממחרת השבת יניפנו הכהן. וא"כ מה נועיל בזה שהספירה תלוי' בהבאת העומר. וכמה תנאים לא דרשו קבלתם אלא על הבאת העומר היינו ר' ישמעאל אומר א"ת הביא עומר בפסח. ושתי הלחם בעצרת כו'. ורשב"א כתיב ששת ימים תאכל מצות וכ"א אומר שבעת ימים הא כיצד ששה ימים מן החדש כו' הרי שהוצרכו הוכחה גם לעומר עצמו. וצ"ל דגי' רבינו כך היה בגמרא. וכעין ראיה לדבר ממה שמתחיל לשון הברייתא שבגמרא ר' יוסי ברבי יהודה אומר כו' אלמא שיש עוד מי שקדם לו. והא דפשיטא לי' להך תנא דהבאת העומר הוא ממחרת יו"ט היינו משום דכבר ידוע מש"כ הרמב"ם פ"ז מה' תו"מ והסמ"ג בשם ר' משולם שהביא ראיה מכרעת ופשוטה מספר יהושע דעומר קרב ממחרת הפסח ואז הותר החדש. וא"כ אע"ג שהצדוקים נתקשו עצמן לדעת גם על העומר. מכ"מ עיקר הספק ושהוצרכנו לקבלת חז"ל. הוא על הספירה ומש"ה נשנו הדרשות על הפסוק וספרתם לכם ממחרת השבת ולא על הפסוק המוקדם ממחרת השבת יניפנו הכהן. וא"כ שפיר הוכיח ת"ק שהביא רבינו מדהבאת העומר הוא ממחרת יו"ט מקראי דיהושע. ה"נ ממחרת השבת דספירה. ור' ישמעאל ורשב"א הוכיחו מקראי דאורייתא דמשה על הבאת העומר שפקפקו הצדוקים גם על זה. וממילא קרא דספירה נלמד משם כדברי ת"ק. והא דלא חשיב רבא דעת ת"ק בדאית להו פירכא או בדלית להו פירכא. משום דדברי ת"ק בעצם אין להם פירכא. אבל לא נשלמו שעדיין אנו נצרכים להביא ראיה על העומר שקרב ממחרת יו"ט: