אור ברסלב

העמק שאלה על שאילתות דרב אחאי גאון· רבי נפתלי צבי יהודה ברלין [הנצי"ב]

שאילתא קו · פירוש ד

פירוש ג

וטעון כרוז כשבת וכיו"ט כצ"ל. וכן הוא בכת"י. וז"ל פי' כת"י בשם הראב"ד ז"ל הא דאמרינן המוכר בהמה לחבירו צריך להודיעו. תמיהא לן אמאי רמיא עליה דמוכר טפי מלוקח דאילו לוקח אמרינן אם לא הודיעו הולך ושוחט והלא התורה לא הזהירה כי אם את השוחט וא"כ ישאל הלוקח אם מכר האם לשחוט וע"ז אמר הרב ז"ל דהא דגרסינן בגמ' מה יום מיוחד טעון כרוז אף זה טעון כרוז גירסא דיקא היא ולא תזוז מינה והכי פירושה כשם ששבתות ויו"ט טעון קדוש לה' להכריז ולהודיע לעם כך זה טעון כרוז ומינה נ"ל שהמוכר מוזהר להודיע ואם לא הודיעו זה סומך עליו וקולר תלוי בצואר המוכר עכ"ל הראב"ד. והיא נוס' רבינו. ושבת בעיא כרוז והיא בכלל שמור את יום השבת לקדשו. וכדתניא בשבת פרק שני שש תקיעות שנהגו בישראל להכריז על קדושת היום. ויו"ט כתוב אלה מועדי ה' אשר תקראו אותם וגו' וב"ד שולחין ומכריזין מתי נתקדש החודש כדי לקבוע המועדים בזמנן.

[*ולי נראה לפרש דאף כרוז דיו"ט היינו התקיעות דאף בערב יו"ט היו תוקעין להבטיל העם ממלאכה כמ"ש התו' בשבת ד' קי"ג ד"ה ליתקע. וכ"ה בפירש"י ז"ל בחולין ד' כ"ו ד"ה תקיעה ע"ש. ודלא כמ"ש בס' קרבן נתנאל פ"ב דביצה בפשיטות דלא היו תקיעות בעיו"ט ואישתמיטתי' דברי רש"י ותוס' הנ"ל. [וכבר השיג עליו בס' נ"א מדברי רש"י דחולין הנ"ל. אך דברי התו' דשבת הנ"ל לא הביא שם]. ומה שהביא הק"נ שם ראיה דלא היו תקיעות בערב יו"ט ממשנה סוכה ד' נ"ג דלא קא חשיב שם מ"ת תקיעות שהיו בעיו"ט האחרון של חג ע"ש. ל"ק מידי דהא אמרינן שם ד' נ"ד דדוקא דבר שהיה בכל שנה קא חשיב. אבל דבר שלא היה בכל שנה לא קחשיב וא"כ עיו"ט האחרון של חג דלא היה בכל שנה דזימנין דחל ערב יו"ט האחרון בשבת ולא היו בו מ"ח תקיעות. ומש"ה לא קחשיב. ואע"ג דאיכא מ"ד שם ד' מ"ג דלא איקלע. ה"מ בזמן שאין בהמ"ק קיים אבל בזמן שבהמ"ק קיים לכ"ע איקלע דדחי ערבה לשבת כדאי' במשנה שם ד' מ"ב. וע' בדברי רבינו ז"ל לעיל בשאי' ס"ז. אלא שלכאורה יש להוכיח דלא היו תקיעות בעיו"ט מהא דאי' בסוכה דף נ"ד שייר ערב הפסח. ואי תוקעין נמי בעיו"ט א"כ בערב הפסח היה יותר ממ"ח תקיעות. וכן ממאי דקאמר שם אי משום ערב הפסח לאו שיורא הוא כו'. שייר ערב הפסח שחל להיות בע"ש אפיק שית ועייל שית. ואי בערב יו"ט תוקעין א"כ למה הוצרך לומר ע"פ שחל להיות בע"ש. הא אפי' חל בחול נמי איכא מ"ח תקיעות אפי' לר"י. ונראה לתרץ דודאי אע"ג דהיו תקיעות בערב יו"ט מכ"מ לא היו שש תקיעות דהא אחת מהשש תקיעות היה להדליק את הנר. וזה לא שייך בעיו"ט. וא"כ בעיו"ט לא היה רק חמש תקיעות ומש"ה הוצרך לומר ע"פ שחל להיות ע"ש. אבל אם חל בחול לא היו רק מ"ז תקיעות. ובזה מתורץ נמי מה שהקשינו מהא דקאמר שייר ע"פ ואי דתוקעין בעיו"ט א"כ הוי יותר ממ"ח. ולפי דברינו א"ש די"ל דזהו מאי דפריך שם אי משום ערב הפסח לאו שיורא הוא דה"מ ר"י כו'. והתוס' הקשו שם דמנ"ל דה"מ ר"י דילמא רבנן היא ונשארו בתימא ע"ש. ולפי מש"כ שפיר פריך דע"כ ר"י היא דלרבנן איכא יותר ממ"ח. דהא איכא נמי הנך חמש תקיעות שתוקעין להבטיל את העם ממלאכה. וכיון דר"י היא אם כן לאו שיורא היא. דלר"י לא היו בע"פ רק מ"ז תקיעות. ונמצא דמהך סוגיא אדרבה ראיה לדעת רש"י ותו' דהיו תוקעין בעיו"ט. ומעתה אין צריכין למה שתירצנו לעיל קושיית הקרבן נתנאל. אלא דאפי' למאי דקס"ד דאפילו דבר דליתא בכל שנה נמי קחשיב. נמי לא קשה קושיית הק"נ. דלא מצי למיחשב עיו"ט האחרון של חג. דהא בעיו"ט האחרון לא היו רק מ"ז תקיעות. מיהו מדברי הרע"ב ז"ל בספ"ק דחולק משמע להדיא דס"ל דבערב יו"ט היו שש תקיעות ע"ש. והוא תמוה מהך סוגיא דסוכה שכתבנו. אח"כ בא לידי ספר לחם יהודה ומצאתי שנתעורר ג"כ על דברי רש"י דחולין מהך סוגיא דסוכה שהבאתי והנראה לענ"ד כתבתי בס"ד. ולפ"ז נראה לפסוק כמ"ש המג"א דלאחר שאמרו הקהל ברכו אין להניח ע"ת בעיו"ט ודלא כמו שפסק בס' קרבן נתנאל שם. ועיין בחי' הר"ן ז"ל חולין ד' פ"ג ודו"ק. כ"ז מחתני ה"ר רפאל שפירא שי']:

תוכן העניינים

העמק שאלה על שאילתות דרב אחאי גאון

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה