העמק שאלה על שאילתות דרב אחאי גאון· רבי נפתלי צבי יהודה ברלין [הנצי"ב]
שאילתא קד · פירוש ג
גיורת דקאמרינן דזונה היא דמעיקרא לא הוי קדושי. מבואר לדעת רבינו דכל גיורת אפי' פחותה מבת ג"ש ויום א' כהן לוקה עליה משום זונה כשיטת התוס' יבמות ד' ס"א במשנה ודייקו לה מדאי' לעיל ד' ס' גבי עיר א' שהיתה בא"י שנישאת גיורת פחותה מבת ג"ש ורצה הגמ' לדמות לבוגרת ומו"ע דאי אינסיב אינסיב ודחה בשלמא התם סופה להיות בוגרת תחתיו הכא סופה להיות זונה תחתיו. ופרש"י בתמיהה אי ס"ל דפסול משום זנות ס"ל כו'. וכ"ה דעת הרמב"ם פ' י"ח מהל' א"ב. אבל דעת הראב"ד ורשב"א אינו כן ולא אסירן אלא מדכתיב ביחזקאל כי אם בתולות מזרע בית ישראל כדאי' קידושין ד' ע"ח. והתוס' סנהדרין ד' פ"ב הביאו בשם הירו' שאינה אלא לאו הבא מכלל עשה כי אם בתולה מעמיו ולא גיורת ומשום הכי כתבו שם דהא דאי' ביבמות סופה להיות זונה תחתיו צ"ל דזונה לאו דוקא. וע"ע בחי' רשב"א יבמות. אבל לדעת רבינו וסיעתו צ"ל דפליגי הבבלי וירו' בהא. דלתלמודא דילן דמאן דפוסל גיורת קטנה הוא מקרא דיחזקאל ע"כ צ"ל דגמרא גמיר לה ואתי יחזקאל אסמכה אקרא. וא"כ פי' הגמרא שהוא בכלל זונה. אבל להירו' דיליף מדכתיב כי אם בתולה מעמיו. א"כ לא אשכחן אלא לאו הבא מכלל עשה כמו בעולה לכה"ג. ופרש"י צ"ע שכ' במשנה הגיורת והמשוחררת דביאת כותי ועבד פסלה. משמע דבל"ז אין בה משום זונה וסותר דברי עצמו בדף ס' הנ"ל דס"ל דאפי' בפחות מג' שנים נמי זונה הויא אע"ג דשם אינה נאסרת מחמת ביאה וצ"ל דס"ל דלר"ש דמכשיר פחותה מבת ג"ש ודריש מזרע בית ישראל שנזרעו בתולי' בישראל. ממילא אפי' גדולה שלא נבעלה הרי בתולי' נזרעים בישראל. והא דאסורה לכהן משום דהיא בחזקת נבעלה לכותי ועבד. אבל לרבנן הכל היא בכלל זונה. ואע"ג דמפרש"י בקידושין שם לא משמע הכי פי' מי שנזרעו בתולי' בישראל ע"ש. אין בזה קושיא שיהיו סותרים פרש"י בשני מסכתות:
היכי דאיגיירא וילדה בתה מהו כו' דאינהו מ"ט פסולין דלא הוו קידושי מעיקרייהו אבל כו' כצ"ל וכ"ה בכת"י: