אור ברסלב

העמק שאלה על שאילתות דרב אחאי גאון· רבי נפתלי צבי יהודה ברלין [הנצי"ב]

שאילתא קג · פירוש יג

פירוש יב

א"נ דילמא פתיך ביה עפרא דבית הקברות. וכ"כ בה"ג. לכאורה קשה טובא דא"כ מאי מהני ניפוח ובדיקה דפי"ח דאהלות דתנן כיצד הוא בודק מביא את העפר שהוא יכול להסיטו ונותן לתוך כברה שנקביה דקים וממחה אם נמצא שם עצם כשעורה טמא. והרי אפי' לא נמצא עצם יש לחוש דילמא יש ביה עפר בית הקברות. אבל בל"ז צריך באור מהו עפר בה"ק דהתו' נדה ד' כ"ז ב' ד"ה מלא כתבו בשם רשב"ם [ונראה דצ"ל רשב"א. והוא הר"ש שעל המשניות כידוע] דהא דתנן בפ"ב דאהלות מלא תרווד ועוד עפר בה"ק טמא מיירי שנקבר ערום באבן של שיש ובכל התנאים שיש בדין מלא תרווד רקב. וא"כ אין לדברי רבינו וה"ג מקום. אטו אורחא הכי לקבור בזה האופן כדי שניחוש על חרישתו. וגם היאך נחרש אבן של שיש. אלא ודאי כפירש"י שם שכתב לא רקב ממש של מת אלא כגון שנקבר בכסותו או בקרקע בלא ארון של שיש כו'. וכ"כ הגר"א בס' אליהו רבא והביא תוספתא מפורשת וז"ל ואיזהו מת שיש לו רקב הנקבר ערום בארון של אבן על גבי רצפה או ע"ג טבלא של שיש. אבל הנקבר בכסותו ובארון של עץ ע"ג עפר אין לו רקב והנוטל עפר מתחתיו וזה הוא עפר קברות מלא תרווד ועוד. נמצא עפר ואינו יודע מה טיבה כו'. הרי דמלא תרווד ועוד לעולם טמא. אבל לא ביאר רבינו הגר"א ז"ל פירוש הסוגיא דנדה שם. דאמרינן שם מאי טעמייהו דרבנן לפי שא"א למלא תרווד ועוד עפר בה"ק שאין בו מלא תרווד רקב משמע דעיקר טומאה משום מלא תרווד לחוד טמא אלא משום שנתערב בעינן ועוד. וא"כ ודאי קשה הא בתחלתו לכ"ע דבר אחר נעשה לו גנגילין שלא לטמא במלא תרווד וכקושיית התוס' והר"ש. אבל הרמב"ם כתב בפירוש המשנה דנמצא בקבר עפר שיש בו לחות המת ודמו נראית. ואינו יודע אם הוא הרקב הנזכר שהוא מטמא באוהל. או שהוא עפר שנתערב בו הליחה והדם והוא אמרם בתוספתא מלא תרווד רקב ועוד תבוסה שנמצאת בקבר ואינו יודע מה טיבה זה עפר קברות עכ"ל משמע דאע"ג דמלא תרווד רקב לבד אינו טמא אלא א"כ נקבר ערום בארון של שיש. אבל אם הוא מבוסה בלחות ודם טמא בכל אופן. אלא משום שיש בזה העפרורית עפר מן האדמה להכי בעינן ועוד. וזהו ג"כ כוונת הרמב"ם בפ"ג מהלכות טומאת מת פ"ח שכתב מלא חפנים ועוד מעפר הנמצא תחת המת או מעפר הנמצא בקבר ואינו יודע מה טיבו אם הוא רקב שמטמא באוהל או אינו אלא עפר שנתלכלך בנצל המת ודמו כו'. והכוונה שמצא מלוכלך ומשום הכי אם היה רקב של מת מטמא באוהל אפי' בלא ועוד אלא משום שמא הוא עפר כו'. ולא כמש"כ הכ"מ דאזיל בשיטת הרשב"ם. דא"כ מאי בעי הליכלוך הזה. אלא כמש"כ. והשתא מובן דברי רבינו וה"ג. דעפר הזה יהיה לו בדיקה ג"כ שהרי באשר הוא מלוכלך אינו יוצא מתוך הכברה וניכר הרקב:

ודע דבכת"י ובה"ג הביא כאן עובדא רבי חזייה לההוא גברא דקאי בבית הקברות אמר ליה לאו בן איש פלוני כהן אתה. אמר ליה רבי. אבא גבה עינים הוי ונתן עיניו בגרושה וחיללו. ועובדא זו איתא בסנהדרין דף ה' ב':

מהו למיזל בההוא מקום היכא דהוי ביה קבר כו'. כצ"ל וכן הוא בכת"י:

אמר רבא אוהל כל שיש בו חלל טפח כצ"ל. וכ"ה בגמרא:

תוכן העניינים

העמק שאלה על שאילתות דרב אחאי גאון

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה