אור ברסלב

העמק שאלה על שאילתות דרב אחאי גאון· רבי נפתלי צבי יהודה ברלין [הנצי"ב]

שאילתא קג · פירוש י

פירוש ט

וגבי גוסס וודאי אינו מיטמא דתנן אדם אינו מיטמא כו'. בה"ג הלכות טומאה הביא ראיה מזו המשנה דכהן אינו' מוזהר על הגוסס. והביא סוגיא דנזיר ד' מ"ג דפליגי אביי ורבא בהא דתניא להחלו עד שעת מיתה רבי אומר במותם עד שימות. וקאמר אביי דמשמעות דורשין איכא בינייהו ורבא אמר גוסס א"ב. וכך היה נוסחת בה"ג. וא"כ דהלכה כרבא. ותליא בפלוגתא דתנאי ויש להסתפק כמאן הלכה ופשיט בה"ג ממשנה זו שאין גוסס מיטמא. וממילא אינו מוזהר. והוא להיפך ממש"כ התוס' נזיר ד"ה ומהכא בשם בה"ג דכהן מוזהר על הגוסס. וכבר כתבנו דכמה ה"ג הוי. והמרדכי במ"ק תמה על בה"ג שלפנינו שהרי בנזיר שם מיישב הך משנה למ"ד דכהן מוזהר על הגוסס דטמויי לא מיטמא אבל אחולי אחליה. ומכש"כ לפי גירסת בה"ג דאביי ורבא פליגי והלכה כרבא וכת"ק דרבי ונראה לי דה"ג נקיט הכלל של מס' שמחות כל שאין הנזיר מגלח עליה אין הכהן מוזהר עליה. והרי למ"ד דכהן מוזהר על הגוסס וא"כ לדידיה הנזיר מגלח עליה. ושפיר מייתי משנתינו שאינו כן. והלכה כרבי דסתם במשנתינו כמותו. ותירוץ הגמרא דנזיר ע"כ לא ס"ל הך כללא דמס' שמחות. וא"כ לפי מאי דקיי"ל כהך כללא מוכח מהך משנה דאין הכהן מוזהר על הגוסס. והסמ"ג כתב בל"ת רל"ד בזה"ל ועל הגוסס פסק בה"ג ורב אלפס כדתנן במשניות אדם אינו מטמא כו'. ובאמת ברי"ף לא נזכר מפורש דאין הכהן מוזהר על הגוסס. אלא מדהביא הרי"ף משנה זו שאינו נוגע בזה"ז לדעת דיני טומאה. אלא ע"כ בא ללמד לאזהרת כהן. והכי יש ללמוד דעת רבינו מדהביא כל דיני טומאה של נשברה מפרקת ואינך מילי וגוסס. ע"כ לדעת דיני כהן וממילא מוכח דכהן אינו מוזהר על הגוסס. וזהו דעת הרמב"ם שלא הביא בהל' אבל דכהן מוזהר על הגוסס. ויש לי עוד ראיה לזה מהא דראב"ע שהיה כהן עשירי לעזרא עמד על ר"א בשעה שהיה גוסס כדתניא באדר"נ פ' כ"ה ע"ש. אלא שיש לדחות דס"ל כרבי:

תוכן העניינים

העמק שאלה על שאילתות דרב אחאי גאון

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה