אור ברסלב

העמק שאלה על שאילתות דרב אחאי גאון· רבי נפתלי צבי יהודה ברלין [הנצי"ב]

שאילתא קג · פירוש טו

פירוש יד

אלא הא דאמר מר כו'. התו' בכורות הנ"ל נסתפקו בהבנת דברי רבינו אלה. ועלה על דעתם להוכיח דדעת רבינו שלא התירו לכבוד הבריות וללמוד תורה ולישא אשה אלא ע"י נפוח מדלא מקשה רבינו אלא מאי רבותא דעושה פסח הא כל המצוה שרי. ולא הקשה יותר. הא כל המצות קיל מפסח דבפתח לא התירו אלא ע"י נכוח משא"כ שארי מצות דמותר אפי' בלא נפוח. אלא דעת רבינו דבאמת אינו מותר בכה"מ אלא ע"י נפוח. והקשו ע"ז איזה כבוד הבריות יש בזה דליצריך נפוח על כל פסיעה. ולי נראה דבל"ז א"א לומר כן. דל"מ אי נימא כמש"כ באות הקודם דרבינו דיליף כל המצות מק"ו ע"כ במצוה דאורייתא דוקא מיירי. וא"כ ע"כ מיירי בלא נפוח. דבנפוח שרי אפי' לילך להעיד כדתנן בבכורות שם. ולילך לבית האבל ולבית המשתה נמי שרי שהרי מערבין לכהן בבה"פ. ולכל הפחות ע"י נפוח שרי מיהת. אלא ע"כ כל הענין מיירי בלא נפוח. ואפי' למה שרצו התו' שם לומר דרבינו מיירי ג"כ במצוה דרבנן דמותר בבה"פ וכשיטת ר"ת ז"ל. מכ"מ אי בנפוח מיירי למ"ל למילף מק"ו מכה"ב תיפוק לן דמשנתינו הוא להעיד וכן לילך לבה"א ולבה"מ מהא דעירובין. וה"ה לכל מצוה דרבנן. אלא ודאי מיירי הכל בלא נפוח. ובאמת היה רבינו מצי להקשות ביותר. אלא לא נחית להביא כל דין נפוח והקשה בפשיטות. ואחר הישוב הכל ניחא. דגבי פסח הוא טהור. והכא מטמאין אותו. וממוצא דבר אתה למד דרבינו לא ס"ל כר"ת ז"ל בתו' דבכורות שם דניפוח מטהר לגמרי אפילו לדבר רשות והנ"מ בין פסח לתרומה הוא בבדיקה שאחר הליכה ששנאה רבי במשנה דאהלות פ' י"ח. וא"כ ע"כ צ"ל לדידיה דהיתר דלהעיד הוא אפילו בלא ניפוח. שהרי במשנה דלהעיד תנן מטמאהו מתרומתו. ובניפוח אינו נטמא ע"ש. אבל מדברי רבינו מוכח דלא ס"ל הכי דאי ס"ל דלהעיד שרי בלא נפוח א"כ לא נצרך רבינו להביא ראיה דשאר מצות שרי מכבוד הבריות. ולצאת לקראת מלכים. תיפוק לן דשרי אפי' להעיד שהוא ממונא. אלא מוכח דעת רבינו כהרמב"ם והר"ש באהלות שם דניפוח הוא הבדיקה לפסח. ולתרומה לא מהני ניפוח דאפילו בניפוח נטמא. וא"כ הא דתנן מטמאהו מתרומתו דוקא ע"י ניפוח. וללמוד תורה ולישא אשה וכן משום כבוד הבריות וכש"כ מצוה מה"ת שרי אפי' בלא ניפוח. ולזה הוצרך רבינו למילף מק"ו מכבוד הבריות. והיינו להתיר אפילו בלא ניפוח. והרמב"ם פ"ג מה' אבל כתב מותר לכהן להטמא בבה"פ או בחו"ל לדבר מצוה בזמן שאין שם דרך אלא הוא כגון שהלך לישא אשה או ללמוד תורה כו' וכן מטמא בטומאה מדבריהם לכבה"ב כו' ולא כתב דה"ה שאר מצות דמותר. משום דמצוה מה"ת שדוחה לא תעשה פשיטא דשריא מק"ו מכבוד הבריות ולא איצטריך להודיענו. ומצוה דרבנן דקילי משאר מצות ומכבוד הבריות. באמת אסור וכדעת רבינו. וע' בספר פאת השלחן סי' ב' ס"ק כ"ח שכ' דהרמב"ם חולק על רבינו וא"נ אלא כמש"כ:

תוכן העניינים

העמק שאלה על שאילתות דרב אחאי גאון

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה