העמק שאלה על שאילתות דרב אחאי גאון· רבי נפתלי צבי יהודה ברלין [הנצי"ב]
שאילתא קג · פירוש ג
או חלוצה דלא חזיא לכהונה. הכי תניא בתוספתא יבמות פ"ב אלמנה לכה"ג גרושה וחלוצה לכה"ד הרי הן כאשתו לכל דבר כו' יורשה ואין מיטמא לה. ואע"ג דאיסור חלוצה אינו אלא מדרבנן כדאי' ביבמות דף כ"ד מכ"מ עבדו רבנן אותה כדאורייתא לכ"ד. ומש"ה כייל לה ביבמות שם בשם איסור מצוה ואיסור קדושה בכלל איסורי דאורייתא. ובר"פ אלו הן הלוקין בחייבי מלקות. ועיין במלחמות ה' פ' הערל. וביבמות ד' פ"ד ב' לחד לישנא נכללה חלוצה עם גרושה בחד טעמא לענין תנאי כתובה משום שהמה דברי תורה ואין צריכין חזוק. הרי דלהאי לישנא גם חלוצה בכלל ד"ת. והיינו שהביא רבינו להלן ריש סי' ק"ד חלוצה מנין דתניא גרושה אין לי אלא גרושה חלוצה מנין ת"ל ואשה מכ"מ. ולא סיים לן שהוא אסמכתא. וכיוב"ז הוכחנו בסי' נ"ג אות ז' וח' דקרי דאורייתא אף שאינו אלא אסמכתא. רק דאלמוה רבנן כדאורייתא. והכי נמי חלוצה לכהן. משא"כ שניות מד"ס כהן מטמא לה כדתניא בתוספתא שם שניות מד"ס אינה כאשתו לכ"ד אין לה כתובה כו'. יורשה ומיטמא לה:
מדכתיב לא יטמא בעל בעמיו להחלו. היינו בעל באשתו. כ"ה בכת"י ובה"ג הלכות טומאה:
דתנן הוא בנו לכל דבר. פי' ואי' בגמר' למאי הילכתא ליורשו וליטמא לו:
והנ"מ אחיו מן האב שראוי ליורשו דומיא דבנו. הכל בת"כ שם והובא ברי"ף: