העמק שאלה על שאילתות דרב אחאי גאון· רבי נפתלי צבי יהודה ברלין [הנצי"ב]
שאילתא קב · פירוש ה
שוקל לו ליטרא חצי ושליש ורביע עד הכי מחייבינן כו'. בגמרא איתא הכי היה מבקש ממנו ליטרא שוקל לו ליטרא חצי ליטרא שוקל לו חצי ליטרא רביע ליטרא שוקל לו רביע ליטרא מאי קמ"ל דמתקני מתקלי עד הכי. וכ' הרשב"ם בד"ה הכי גרסינן דמתקני מתקלי עד הכי ב"ד קדמונים התקינו המדות עד כאן ובפחות מכאן שוקלין במטבעות כו' אי נמי מתקנו מתקלי בענין זה ולא שליש ליטרא ולא חמישית ליטרא מפני שמטעין בהן בפי' רבינו חננאל עכ"ל. ר"ל בפי' הראשון הוציא פחות מרביע ואפי' שמינית לא. ובפי' שני הוציא משקל שהוא יותר ממחצה ממשקל שגדול ממנו. וכ"כ הרמ"ה בזה"ל דמתקנינן מתקלי עד הכי כלומר במדה זו אבל בציר מהכי לא וכן לא יעשה שני משקלות שיהא תוספת הגדול על הקטן פחות מכפלים ממנו לפי שמתחלפין זה בזה כו'. וכ"כ הטור סי' רל"א המשקלות עושין אותו מליטרא וחצי ליטרא ורביע ליטרא אבל לא פחות [פירש לא פחות מרביע. היינו לא שמינית וחצי שמינית] אין עושין משקלות שיהא תוספת הגדול על הקטן פחות מהכפל כו'. ואחריו פסק המחבר בש"ע. אבל בנוס' רבינו מבואר להיפך בתרתי. חדא דגריס שליש. הרי דרשאין לעשות משקל שהוא פחות מחצי הגדול ממנו. שנית. דגריס עד הכי מיחייבין לתקוני מתקלי. והכי איתא בה"ג. ומשמע דרשאין לעשות עוד יותר מאלו משקלות. אלא הני מחוייבים ב"ד לעשות ולא יותר. והנראה שלפני הרשב"ם ז"ל היה הנוסחא כך. אלא שהוא ז"ל הגיה וכתב ה"ג דמתקני כו'. ושיטת הרי"ף נראה כדעת רבינו ובה"ג. שהרי לא הביא אלא הברייתא כצורתה ולא סיים מאמר הש"ס עלה מאי קמשמע לן דמתקנינן מתקלי עד הכי. והיינו משום דס"ל דרשאין לתקן יותר. ועיקר הדין דמחייבים לתקן ג' אלו מבואר שפיר מגוף הברייתא והרמב"ם לא הביא זה הדין כלל. משמע דס"ל דזה נכלל באזהרה שכתב שיתקנו ב"ד משקלות ולצדקם. ממילא מובן שיעשו לפי צורך המקום. וא"כ פסק הש"ע בפשיטות כרשב"ם וסיעתו צ"ע. וגם המנהג לעשות משקלות פחותין מרביע ליטרא. וכבר הגיה א' בפרשב"ם בזה"ל ורבינו שמואל פירש דלא מתקנינן משקלות מועטין דילמא אתי למיטעי בהון כו' ולא נהירא לי עכ"ל. וראוי לדעת שהנמוק"י הביא ג"כ כרשב"ם ורמ"ה וסיים בזה"ל וכן פי' הרא"ה בשם הרב אלפסי ז"ל. ולח נמצא רמז בזה באלפסי. ונראה דקאי על הא דאבתריה לענין הכרעה לכל רביע ורביע וצ"ל הר"א והוא הרב אחא ז"ל רבינו וכאשר יבואר בסמוך: