העמק שאלה על שאילתות דרב אחאי גאון· רבי נפתלי צבי יהודה ברלין [הנצי"ב]
שאילתא ק · פירוש טו
ולענין פירי דשאר אילנות נמי הלכה כמ"ד לא בעי למפרק. בתר"י השיגו עלה. וס"ל שלא אמרו כל המיקל בארץ הלכה כמותו בחו"ל לכלל אלא גבי צלף אם נוהג בו ערלה והביאו ראיה מהא דאיתא בקידושין ד' ל"ט לא צהריתו ולא קיי"ל כר' יאשיה כו' ולא אמר משום דכל המיקל בארץ כו'. והגר"א בה' ערלה תמה עלייהו מסוגיא שבת ד' קל"ט א' גבי כשותא בכרמא ולישלח להו כר"ט כו' וקיי"ל כל המיקל בארץ כו'. אלא צ"ל כמש"כ התו' שם סד"ה ולישלח. דדוקא גבי מין של איסור דהמתירו חושבו מין היתר והיינו צלף וכשות הלכה כדברי המיקל בחו"ל ולא בשאר דינים. מיהו נראה דרבינו ע"כ לא קאי בישוב זה דא"כ הכא לא שייך בפלוגתא דמין אלא בדרשה קמיפלגי. ותו שהרי רבינו בסמוך מיקל כמו כן היכא דליכא שתים כנגד שתים וא' יוצא זנב והתם לא פליגי במיני. אלא צ"ל דרבינו ס"ל דכללא הוא לגמרי. וכדאי' בירו' והביאו הגר"א שם. והא דלא קאמר בסוגיא דשבת שם ולישלח כר' יאשי' משום דאפשר ששאלו באופן שיש בו ג' מינים. והיינו ישוב הראשון של התו'. עוד הביא הגר"א מש"כ הר"י קידושין ד' ב' דאפי' למ"ד כרם רבעי מכ"מ מודה דמדרבנן חייב וא"כ נוהג אף בחו"ל. אבל כבר השיג עלה הגאון טורי אבן ברה"ש ד' י"ד דא"כ היאך יפקיעו מן המעשרות דנ"ר פטור מן המעשרות כדאי' בירושלמי מע"ש פ"ה כמה דתימר אין מעשר שני חייב במעשרות ודכוותיה אין נטע רבעי חייב במעשרות וכ"ת דמעשר אילן דרבנן. הא זתים מה"ת וע"ש עוד. ולשיטת הראשונים ז"ל מוכרע יותר דס"ל דפירות כל אילן חייבין במעשרות מה"ת כמ"ש להלן אות כ' בס"ד: