אור ברסלב

העמק שאלה על שאילתות דרב אחאי גאון· רבי נפתלי צבי יהודה ברלין [הנצי"ב]

שאילתא צו · פירוש יח

פירוש יז

כיון דכל מצוה שהאשה חייבת בה עבד חייב בה ומחייבא למינקט. או דילמא כיון דאית מצוה שאינה שוה בכל היא לא מחייבא. כ"ה בכת"י והנה ביבמות ד' ע"ד ב' מתקיף לה ר"ש בריה דר"א ומי מצית אמרת תרומה כתיבא הכא. והתניא דבר אל ב"י אין לי אלא בני ישראל גיורת ושפחה משוחררת מנין ת"ל אשה מכ"מ. ואי ס"ד בתרומה. גיורת ושפחה בני מיכל תרומה נינהו. וכתבו התוס' דלפי זה מוכרח דרבוי דקרא לגיורת ומשוחררת אתי. ותימא היכי מתרביא שפחה מקרא דאשה. כיון דאיצטריך לגיורת ומשוחררת. ונראה דשאינה משוחררת אתיא לה לה מאשה כדמשמע בכריתות עכ"ל. ולכאורה דבריהם תמוהי' והרי בכריתות מבוא' להיפך דהרבוי לשפחה שאינה משוחרר' אתי כסתם שפחה דמתני'. מיהו הכי נוס' הגמ' לפנינו בכריתות על המשנה וכן שפחה שהפילה מביא' קרבן ונאכל. שפחה מנלן. דת"ר בנ"י אין לי אלא בנ"י גיורת ושפחה מנלן ת"ל אשה מכ"מ. מאי וכן שפחה סד"א כי אמרינן כל מצוה שהאשה חייבת בה עבד חייב בה ה"מ בדבר ששוה בין איש בין אשה. ולשון מאי וכן שפחה. אינו מובן כלל שהרי כבר הביא רבוי לזה. אלמא דאיצטריך. והכי מיבעי פשיטא סד"א כו'. ויהיה הקו' על הברייתא אמאי באמת איצטריך קרא לרבות. אלא ה"פ דבריי' הייתי מפרש דבא לרבות גיורת ומשוחררת לחוד. דלא נימא כיון דכתב בני ישראל דוקא בת ישראל מלידה קמ"ל אשה מכ"מ. וממילא שפחה שאינה משוחררת בכלל. כיון שנתרבה אשה שאינה בת ישראל ממש. והרי שפחה מחויבת במצות שהאשה חייבת בה דגמרינן לה לה מאשה. אבל משנתינו דתנן וכן שפחה ולא תני גיורת כלל. אלמא דאיצטריך להשמיענו ביחוד שפחה שאינה משוחררת. להכי מקשה מאי רבותא בזה. ומשני דסד"א כו'. אבל מכ"מ לא בא משום רבוי ודרשה אלא מסברא דל"ש והשתא שפיר כתבו התו' דהכי משמע בכריתות דשאינה משוחררת מלה לה נפקא ולא איצטריך קרא אלא דלא נימא דוקא בת ישראל מלידה ולא גיורת ומשוחררת. אבל אחר שנתרבו הני ממילא ידעינן דה"ה שפחה דאי איתא דאיצטריך קרא לרבות שפחה והברייתא דת"כ ג"כ בא לדרוש מרבוי דאשה אפי' שפחה. א"כ מאי מקשה הש"ס על המשנה מאי וכן שפחה. כ"ז שיטת התו'. אבל רבינו פי' דבריו דהשאלה ביחוד על השפחה באשר אינה משוחררת. וע"ז הביא הברייתא דאשה לרבות וע"כ לא גריס בכריתות מאי וכן שפחה. וכ"ת א"כ הדרא קושית התו' ביבמות לדוכתא מרומיא דסוגיות הש"ס. דביבמות משמע דקרא איצטריך לגיורת ומשוחררת דוקא. ובכריתות משמע להיפך. הא ל"ק דבאמת כבר תמהו התוס' סוכה ד' כ"ח ב' ומנחות ד' ס"א דבכ"מ לא איצטריך לרבויי גרים אע"ג דכתיב בנ"י. ובכ"מ להיפך. וכד דייקינן שפיר משכחינן דבכל מקום דבעינן למעט א"י לא מצרכינן לרבות גרים. דבנ"י למעוטי א"י אתי. אבל במקום דלא בעינן למעט א"י כמו במנחות שם לענין תנופה דלר"ע אין א"י מביא אלא עולות שאין בו תנופה וכן בסוטה ד' כ"ו אשת גר שותה מ"ד דבר אל ב"י ולא גרים והיינו משום שלא עלה עה"ד דאשת א"י תהא שותה. ולא איצטריך אלא למעט אשת גר מש"ה בעינן רבוי לגר וכן הרבה ואכ"מ לבאר כל המקומות. ובביאור הספרי פ' נשא יבואר אם יגזור האל בחיים. והשתא בטומאה בעינן למעט א"י כדאיתא בנדה ד' ל"ד בנ"י מטמאין בזיבה ואין א"י מטמאין בזיבה. וא"כ לא בעינן לרבוי גרים ומשוחררים אלא שפחה ועבד וכסוגיא דכריתות וכמש"כ רבינו. אבל ביבמות שם ס"ד דמקשה התם דא"א לפרש הפרשה דמילי מילי קאמר ומש"ה מקשה דע"כ לאו בתרומה מיירי. וא"כ לפי דעתו לא בעינן למעט א"י מטומאת יולדת שהרי מצות מילה כתב בפרשה וע"כ ס"ד דבנ"י למעט גיורת ומשוחררת אתא. ואתי דרשה דאשה לרבות. ובאמת נימא דשפחה שאינה משוחררת ל"צ קרא אלא מסברא וכמש"כ התו'. אבל למאי דמסיק רבא דע"כ קרא מילי מילי קאמר. א"כ בעינן בנ"י למעוטי בת א"י מיולדת. ולא איצטריך לרבות גיורת ומשוחררת אלא שפחה. כי היכי דלא נימא דלא אתי לה לה מאשה אלא במצוה השוה בכל. וכבר יש מחלוקת בגמרא גם באשה בהא דהשוה הכתוב אשה לאיש לכל עונשין שבתורה אי מצרכינן קרא בפ"ע על מצוה שאינו שוה בכל או לא. ויבואר בס"ד בסי' ק"ד אות ה'. וה"נ פליגי הסוגיות בזה לענין שפחה:

תוכן העניינים

העמק שאלה על שאילתות דרב אחאי גאון

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה