העמק שאלה על שאילתות דרב אחאי גאון· רבי נפתלי צבי יהודה ברלין [הנצי"ב]
שאילתא צה · פירוש יא
את"ל בפנויה כיון דאין איסורה איסור ערוה כו'. לעיל בסי' כ"ה אסבר לן רבינו סברא אחרת לחלק בין פנויה לא"א. משום דבפנויה אי מגייר או משתחרר חזיא ליה. ותרווייהו אפשר לאומרן בטעמא דמ"ד לחלק בין פנויה לא"א. ואע"ג שהתו' ד"ה מה אשת אב כו' כתבו דממזרות תלוי בתפיסת קידושין מכל מקום יש לחלק בכך. והרי תניא ר' שמעון בר"י אומר אין ממזר אלא מי שאיסורן אסור ערוה וענוש כרת כדאיתא שם ד' מ"ה א': והנה משיחתו של רבינו למדנו דביאת א"י בא"א דישראל ערוה היא וחייבת עליו כרת ולא כר"ת בתו' כתובות ד"ג ב' ד"ה ולדרוש. ומה שהוכיח מסוגיא דשם וסנהדרין פ' ב"ס בהא דאסתר פרהסיא הואי ולא קאמר ג"ע הואי כבר נתיישב בדברי רבינו שאילתא מ"ב וע' משכ"ש אות ד'. ומש"כ רבינו תרי טעמי כאן לחלק בין אשת אב לעו"ג ועבד בא"א הכי איתא בסי' כ"ה ג"כ והוא עפ"י גרסתו בגמ' ושם פירשתי בארוכה: