אור ברסלב

העמק שאלה על שאילתות דרב אחאי גאון· רבי נפתלי צבי יהודה ברלין [הנצי"ב]

שאילתא צה · פירוש א

שאילתא צה

לא שנא בת האב ובת האם ול"ש בת האב ולא בת האם ול"ש בת האם כו'. כ"ה בכת"י:

בקדושין. בכת"י ליתא. והנראה שהוא הגה"ה מחכם א' והמעתיק העמידה בפנים. והחכם בא לפרש נשואין דברייתא היינו קדושין. דהא ודאי נשא אשה ל"ד אלא אפי' קידש כמבואר להלן. ה"נ הא דתניא אסור לישא בתה היינו קדושין ר"ל שאין קדושין תופסין בה. וע' קדושין ד' ס"ז דס"ד לפרש הא דכתיב לא יקח איש את אשת אביו לכתחילה דאסור לקדש. ואפי' נימא דלהמסקנא אין בו אזהרה מה"ת מכ"מ מדרבנן אסור שלא יאמרו אין קדושין של אחר תופסין בה או אין קדושין תופסין באחותה. ובזה מיישב קושיית התו' יבמות ד' צ"ז א' ד"ה וכל היכא כו' על מה שלא הקשו בגמ' על הברייתא דתני אנס אשה מותר לישא בתה מהא דתניא הנטען על האשה אסור באמה ובבתה ובאחותה. ולמש"כ י"ל משום דאפשר לפרש מותר לישא בקדושין היינו שקדושין תופסין בה. אבל משנתנו א"א לפרש נושאין על האנוסה מקדשין. דהא דתנן בסיפא רי"א באנוסת אביו ומפותת אביו מבואר מבואר בירו' שם דמודה ר"י בקדושין שתופסין בה. וע"ע בסמוך אות ד' שהוכחתי דלר"י אין איסור אנוסת אביו כשאר חייבי לאוין. וע"כ נושאין משמעו היתר נשואין ממש. ומש"ה שפיר מקשה מהא דנושאין ממש לכתחילה. ובלא זה י"ל ג"כ דנטען היינו על פיתוי ע' סי' קל"ד אות י"ב ומשום הכי אינו מקשה על הברייתא דתני אנס אשה כו' משא"כ במשנה תנן על המפותה ג"כ. מיהו לפי האמת אין חילוק:

רבא אמר אמר לי רבי יצחק ב"א כו' כצ"ל. ובכת"י איתא ג"כ אמר רבא. ואולי משום שבכמה דוכתי בש"ס הובא הא דרבא בלא אביי ובזה"ל דאמר רבא. נקטי' רבינו הכי:

תוכן העניינים

העמק שאלה על שאילתות דרב אחאי גאון

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה