העמק שאלה על שאילתות דרב אחאי גאון· רבי נפתלי צבי יהודה ברלין [הנצי"ב]
שאילתא צד · פירוש ח
ולמירמא ליה תכלתא. כבר הובא דברי רבינו בספר אבן העוזר לראב"ן דף קמ"ז ע"ג וז"ל וגם בשאלתות דר"א בקבורת משה פסק הלכתא יו"ט שני לגבי מת כחול שוי' רבנן למירמי לי' תכלתא ולמיגז ליה גלימא ולמיגז ליה אסא עכ"ל ופי' בקבורת משה היינו בפ' ברכה. והוא בסימן קס"ד שהשמיט המעתיק וכמש"כ לעיל. וכך היה הנוסחא שלפניו. ולמד הראב"ן מכאן להטיל ציצית בטליתות של מתים. והעלה דתלי' בפלוגתא דר' ינאי ור' יוחנן בנדה דס"א לענין לקוברו בכלאים ופסק כר' ינאי משום דרבא כותיה במנחות ד' מ"א. ורב אשי דאמר זאת אומרת מצות בטילות לע"ל [כ"ה גי' ראב"ן בגמ'] לדברי ר' יוחנן קאמר. וכרבא עבדינן דהא פסק רב אחאי כוותיה עכ"ל ובאמת יפה דחה לפי זה הר"י מפריש והובא ברא"ש מ"ק סי' קכ"ז. דרבא אליבא דשמואל קאי דס"ל אין מצות בטילות לע"ל ואנן קיי"ל כר"י. אבל דעת רבינו מכריע לפסוק הכי אי מזה הטעם או דס"ל דלא תלי' בזה כלל. מיהו ממילא נדחה מש"כ בעה"מ בשם מלכי צדק דהא דאי' בההוא שעתא רמינן להפי' בשעה שנושאים אותו והמה מלובשים בציצית. מש"ה רמינן אז בטלית המת ג"כ. ואאל"כ לדברי רבינו. דא"כ לא היה רבינו מתיר לחלל ע"ז יו"ט שני. ויותר טוב לישא המת בלא טלית מצויץ בבגדי הנושאים ג"כ: