אור ברסלב

העמק שאלה על שאילתות דרב אחאי גאון· רבי נפתלי צבי יהודה ברלין [הנצי"ב]

שאילתא צא · פירוש א

שאילתא צא

מלמד שהשוחט צריך. שיתן עפר מלמטה כו'. כ"ה הנוסחא בגמרא וברי"ף וכ"כ הרמב"ם שלהי ה' שחיטה השוחט צריך שיתן עפר מלמטה כו'. אלא בסמ"ג אי' אר"ז א"ר וכסהו בעפר עפר לא נאמר אלא בעפר מלמד שצריך עפר למטה ועפר למעלה. ולנוסחת הסמ"ג אין שום משמעות שיהא המצוה על השוחט ליתן עפר למטה כמו שהמצוה שיתן למעלה והשופך יהא הוא המכסה. וכש"כ למנוע שלא יהא הרוח מכסה ויהא המצוה נדחית. משא"כ למטה אין צריך אלא שיהא עפר למטה ומי שירצה יתן. ולא למדנו מוכסהו בעפר אלא שיהא הכסוי עליון בעפר שמכבר מונח מעצמו למטה. והכי משמעות לשון הש"ע יו"ד סי' כ"ח. אבל לנוסחא דילן צריך שיתן. משמע דדרשי וכסהו בעפר. שהשוחט צריך שיכסה למטה ולמעלה. ולא תקשה מהא שכתבו התו' שם דעפר שלמטה א"צ שיתן הוא. ואם יש עפר ה"ה כאילו נתן הוא העפר ובשם רש"י הביאו דבעינן הזמנה בפה. אבל לכ"ע לא בעינן שיתן בידים כעפר שלמעלה. אבל באמת לק"מ ולא מוכח מזה שיש חלוק בין עפר שלמטה משלמעלה. שהרי גם שלמעלה אי' בד' פ"ז אר"י כסהו הרוח פטור מלכסות. משום שדחוי הוא וא"צ לגלות ולכסות בידו. ה"נ אם יש כבר עפר למטה א"צ להפכם ביד. ובאמת נדחה מצוה דלמטה. וכ"ת א"כ יהא המצוה דחויה לגמרי בזה. כמו כסהו הרוח למעלה. הא ליתא דמכ"מ אין בזה דחוי לגוף המצוה. שהרי לא בעינן מה"ת אלא שיהא ראוי לעפר למטה כדאי' ר"פ כה"ד. וא"כ אפי' לא היה כלל עפר למטה ג"כ המצוה דלמעלה במקומה קאי. אלא דלכתחילה בעינן שיתן עפר ממש. ובזה לא עדיף מלמעלה דאם כסהו הרוח פטור. וה"נ בעפר שלמטה סגי בזה שכבר יש. אבל כ"ז ביש עפר למטה. משא"כ אם אין שם עפר. וצריך ליתן בידים. ודאי המצוה שיתן הוא השופך את דמו כמו מלמעלה. אבל לנוסחת הסמ"ג אינו כן. ובכת"י איתא אר"ז א"ר צריך שיתן עפר מלמטה ועפר מלמעלה שנאמר וכסהו בעפר עפר לא נאמר אלא בעפר מלמד שצריך עפר מלמטה. ונראה שחסר כאן תיבה שיתן. או שסמך על ראש המימרא:

אע"ג דניצודין ועומדין דלאו אשר יצוד קרינא ביה. חייב לכסות כ"ה בה"ג וכת"י:

תוכן העניינים

העמק שאלה על שאילתות דרב אחאי גאון

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה