העמק שאלה על שאילתות דרב אחאי גאון· רבי נפתלי צבי יהודה ברלין [הנצי"ב]
שאילתא צ · פירוש ג
המזלזל בנט"י לא אמרן אלא דזמנין משי וזמנין לא משי. וכ"ה בה"ג ה' ברכות פ"ו ולפנינו בגמר' איתא לא אמרן אלא דלא משי כלל. וכ"ה בכת"י ונוס' זו אפשר לפרש דלא משי ידו לעולם ואפשר לפרש דזמנין לא משי ידו כלל. מיהו פרש"י סוטה ד' ד' ב' ד"ה המזלזל בנט"י נעקר מה"ע. שאוכל תמיד בלי נט"י וכ"כ התו' שם. דהא דאיתא בשבת בא לידי עניות והא דסוטה דנעקר מה"ע דוקא בלא משי ידיו לעולם. ומש"ה נעקר מה"ע ע"י עניות דקשה ממיתה. אבל רבינו לפי נו' דילן ובה"ג לא ס"ל הכי. אלא כמשמעות מזלזל שאינו בא לעקר נט"י כלל אלא מזלזל ומיקל בה. אבל אלעזר בן הגר שפקפק בנט"י ורצה לעקרה לגמרי חייב נדוי שהוא נענש בנחש חוי' דרבנן דלית לה אסותא ומיתתו כעין שריפה כמבואר בסנהדרין ד' ל"ז מי שנתחייב בשריפה כו' או נחש מכישו. משא"כ המזלזל ומיקל בה מת ממש או בא לידי עניות דחשוב כמת: