אור ברסלב

העמק שאלה על שאילתות דרב אחאי גאון· רבי נפתלי צבי יהודה ברלין [הנצי"ב]

שאילתא צ · פירוש א

שאילתא צ

מנה"מ דכתיב כו'. ולא הזכיר רבינו טעמא דמשום סרך תרומה דאיתא בגמרא דחולין. היינו משום דעיקר טעמא משום קדושה ונקיות. ולא משום סרך תרומה דאי משום סרך תרומה. בחו"ל או בזה"ז בא"י שאין אוכלים תרומה מא"ל. ותו הא שהביא להלן דינא דטיבולו במשקה ע"כ לא משום סרך תרומה נגעי בה. אלא משום דמשקה הוי תחלה גזרו על חולין עצמם משום נקיות. לא מיבעי למש"כ תר"י בברכות פ"ח הטעם שגזרו על הפת משום סרך תרומה יותר מכל הפירות. משום דתרומת פת מה"ת. ושאר פירות מדרבנן וכ"כ המ"א סי' קנ"ח סק"ט. והרי א"א לומר דגזרו על טיבולו במשקה בכל הפירות משום סרך תרומה וכמש"כ שם. ודאי ניחא מה שהביא רבינו טעם נקיות. ואפי' לא נימא כטעמייהו. שהרי לשיטת הרמב"ם ודעת גאונים ראשונים תרומת פירות מה"ת וכן בארתי באריכות בבאור ספרי נשא דדעת בה"ג ורי"ף הכי וכן דעת רבינו ז"ל כהרמב"ם כמש"כ סי' ק' אות י"ג. וכן לדעת התו' דס"ל תרומת פירות דרבנן ומכ"מ מודו בזתים וענבים שאין דעתו לדרכן שהוא מה"ת כמש"כ בפ' הפועלים. וא"כ א"א כתהר"י שהרי לא גזרו אלא על פת. אלא צ"ל פירוש דסרך תרומה משום דפת מוכשר לק"ט להכי גזרו חולין משום תרומה. אבל פירות דבתרומה סתמייהו אינן מוכשרים דמצוה לשומרן מהכשר כדאיתא בסוכה ד' ל"ה של תרומה טהורה לא יטול מפני שמכשירה ע"ש. וא"כ ממ"נ פירות חולין אינן מקבלין טמאה מסתם ידים ופירות תרומה אינם מוכשרים להכי לא גזרו בהו. אבל כשהן מטובלין במשקה ומק"ט בעצמן שפיר גזרו משום תרומה. כן היה נראה פי' הטעם של סרך תרומה נכון. והא דלא גזרו על פת נילוש בששה משקין שג"כ מוכשר לק"ט. הוא משום דלא שכיחי לא גזרו. והכי צ"ל לדעת תהר"י ג"כ. אבל מכ"מ ק' הא תינח שגזרו פירות שטב"מ אטו תרומה אבל בשר וכדומה מא"ל. והרי בשר בפירי לא מיחלף ע' פרש"י חולין ד' ל"ד א'. לכן כתב רבינו עיקר הטעם משום קדושה ונקיות. הן אמת דנראה דעת בה"ג שכ' בזה"ל וכי אמרינן דפירי לא בעי נט"י הני מילי יבישי אבל פירי דטיבולייהו במשקה הוא כגון סויקא ושתיתא צריך נט"י כו' משמע דוקא פירי והיינו משום דבה"ג הקדים טעמא דנט"י משום סרך תרומה. והא דאר"א א"ר אושעיא כל שטיבולו במשקה צריך נט"י אין הכוונה אפי' בשר וכדומה שהרי עיקר מימרא זו נישנית על משנתינו דפ' ע"פ הביאו לפניו מטבל בחזרת כו'. ועלה קאמר דצריך נט"י. תדע דדייק ר"פ דחזרת צריך לשקועי בחרוסת מדבעי נט"י. ואי ר"א בעלמא איתמר מנליה לר"פ דטיבול חזרת בעי נט"י. אלא פשיטא דר"א על טעם של משנתינו קאי. וא"כ י"ל דוקא בפירי דאית בהו תרומה או ירקות דאית בהו תרומה מדרבנן מיהת. זהו הנראה דעת בה"ג. אבל דעת הראשונים והש"ע משמע דכ"ד שטיבולו במשקה צריך נט"י אפי' בשר ודגים. וע"כ אין הטעם משום סרך תרומה אלא משום דמקבל טומאה אסור משום נקיות וקדושה והכי דייקי לשון התו' פסחים שם לדעת הרשב"ם שכתבו עליו ונראה דנטילה דהכא לאו משום קדושה ונקיות כו' אלמא דעת רשב"ם משום נקיות. והיינו טעמא דאסמיכו אהאי קרא וידיו לא שטף במים ולא משום סרך תרומה. ומש"ה רבינו שכ' להלן בזה"ל ודאי מדעם דטב"מ צריך נט"י כו' משמע כל מידעם אפי' בשר וכדומה ומש"ה סתם טעמא בתרא ולא הזכיר גזירה דסרך תרומה כלל:

ענין נדוי הנזכר כאן כבר ביארנו ריש סי' כ"ט דלא נשנה אלא בזמנו ובמקומו של רבינו שלא היה נגד חוקי המלכות:

תוכן העניינים

העמק שאלה על שאילתות דרב אחאי גאון

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה