העמק שאלה על שאילתות דרב אחאי גאון· רבי נפתלי צבי יהודה ברלין [הנצי"ב]
שאילתא פט · פירוש ג
רי"א כל הלילה שלה כו'. בגמ' אי' במשנה רי"א כל היום שלה ומקשה והתניא רי"א כל הלילה שלה כו' אבל גי' רבינו במשנה ובריי' להופך. והכי מוכח מדמשני הא דרגילה למיחזי בתחלת יממא הא דרגילה למיחזי בסוף לילה. משמע דתחלת יממא קאי על המשנה וסוף לילה קאי על הברייתא. וכמו בסמוך בגמרא דמקשה רומיא דברייתות אהדדי דתני חדא ר"י אוסרה לפני וסתה כו' ות"ח ר"י אוסרה לאחר וסתה. ומשני הא דרגילה למיחזי בסוף ליליא היינו ברייתא קדמאה. הא דרגילה למיחזי בתחלת יממא היינו ברייתא תנינא. וע' יש"ש יבמות פ"ב סי' כ"א שדחה פירש"י בהא דהואי קטטה משום קושיא כזה ופי' להיפך ע"ש. וע' הר"ן קדושין פ"א בהא דד' י"ח שהקשה על פי' התו' ד"ה כאן. שברוב פעמים קאי ישוב ראשון אדסליק מינה ואורחיה למפרק קמייתא ברישא. ועי' תו' גיטין דף ז' ב' ד"ה עציץ שדחו ג"כ פירש"י משום דיוק כזה. וע"ע תוס' קדושין ד' מ"ח ב': ופשוט בעיני דהא שכ' הא"ז והראב"ן לאסו' עונה זולת עונת הוסת. ולא נודע מקור ושורש לזה. עי' ש"ך סי' קפ"ד וסדרי טהרה וש"א. אבל משום דקשה להו גירסתינו כמש"כ. מש"ה פי' דאי חזיא ביממא כל היום שלפניו שלה. אבל הלילה שלפני הוסת אסור. וכן להיפך. [הן אמת שמפי' המשניות להרמב"ם ז"ל נראה שמפרש במשנתינו כל היום אסורה. והנראה שאינו גורס כל היום שלה. דמשמעו מותרת לבעלה כפי' רש"י. אלא כל היום כולו. ופירוש אסורה. ובברייתא תניא כל הלילה אסורה ובזה מתיישב נוסחת הגמרא בהישוב כפשוטו]. אבל רבינו גריס להיפך ומתפרש כפשוטו. ובכת"י אי' כמו בגמרא. אבל נוסחא דילן נראית עיקר:
והוסיף רבינו וכתב אלמא עונה דא"ר ל"ש היכא כו' ר"ל משום דאפשר לחלק בדבר ולנטות לכאן ולכאן. אבל מישוב הש"ס למדנו דל"ש. וכ"ת מנ"ל להש"ס לאוקמי' הכי ולישני הא דרגילה למיחזי בתחלת יממא הא דרגילה למיחזי בתחלת ליליא ולא אסור אלא כשהוסת היא תחלת עונה. וי"ל דפשיטא דהברייתא ג"כ קאי על המשנה היתה למודה להיות רואה עם נץ החמה וע"ז תני ר"י אומר כו'. ועוד דהש"ס רמי עוד תרי ברייתות אהדדי. דמפורש דר"י אוסר גם לפני וסתה גם לאחר וסתה. ותו מהבריי' דהיתה למודה לראות משש שעות לשש שעות דר"י אוסר שש שעות ראשונות וגם לאחר המנחה. למדנו דבין כך ובין כך אסור:
ואמרי' ודאי מיחזא חזייא כצ"ל וכ"ה בכת"י: